מִשְׁלֵי 31
| דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו | 1 |
The words of king Lemuel; the burden wherewith his mother corrected him.
| מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי | 2 |
What, my son? and what, O son of my womb? and what, O son of my vows?
| אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין | 3 |
Give not thy strength unto women, nor thy ways to that which destroyeth kings.
| אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר | 4 |
It is not for kings, O Lemuel, it is not for kings to drink wine: nor for princes to say: 'Where is strong drink?'
| פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני | 5 |
Lest they drink, and forget that which is decreed, and pervert the justice due to any that is afflicted.
| תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש | 6 |
Give strong drink unto him that is ready to perish, and wine unto the bitter in soul;
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד | 7 |
Let him drink, and forget his poverty, and remember his misery no more.
| פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף | 8 |
Open thy mouth for the dumb, in the cause of all such as are appointed to destruction.
| פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון | 9 |
Open thy mouth, judge righteously, and plead the cause of the poor and needy.
| אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה | 10 |
A woman of valour who can find? for her price is far above rubies.
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר | 11 |
The heart of her husband doth safely trust in her, and he hath no lack of gain.
| גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה | 12 |
She doeth him good and not evil all the days of her life.
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה | 13 |
She seeketh wool and flax, and worketh willingly with her hands.
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה | 14 |
She is like the merchant-ships; she bringeth her food from afar.
| ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה | 15 |
She riseth also while it is yet night, and giveth food to her household, and a portion to her maidens.
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם | 16 |
She considereth a field, and buyeth it; with the fruit of her hands she planteth a vineyard.
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה | 17 |
She girdeth her loins with strength, and maketh strong her arms.
| טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה | 18 |
She perceiveth that her merchandise is good; her lamp goeth not out by night.
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך | 19 |
She layeth her hands to the distaff, and her hands hold the spindle.
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון | 20 |
She stretcheth out her hand to the poor; yea, she reacheth forth her hands to the needy.
| לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים | 21 |
She is not afraid of the snow for her household; for all her household are clothed with scarlet.
| מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה | 22 |
She maketh for herself coverlets; her clothing is fine linen and purple.
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ | 23 |
Her husband is known in the gates, when he sitteth among the elders of the land.
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני | 24 |
She maketh linen garments and selleth them; and delivereth girdles unto the merchant.
| עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון | 25 |
Strength and dignity are her clothing; and she laugheth at the time to come.
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה | 26 |
She openeth her mouth with wisdom; and the law of kindness is on her tongue.
| צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל | 27 |
She looketh well to the ways of her household, and eateth not the bread of idleness.
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה | 28 |
Her children rise up, and call her blessed; her husband also, and he praiseth her:
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה | 29 |
'Many daughters have done valiantly, but thou excellest them all.'
| שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל | 30 |
Grace is deceitful, and beauty is vain; but a woman that feareth the LORD, she shall be praised.
| תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה | 31 |
Give her of the fruit of her hands; and let her works praise her in the gates.
