מִשְׁלֵי 31

1 דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו

The words of king Lamuel. The vision wherewith his mother instructed him.

2 מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי

What, O my beloved, what, O the beloved of my womb, what, O the beloved of my vows?

3 אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין

Give not thy substance to women, and thy riches to destroy kings.

4 אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר

Give not to kings, O Lamuel, give not wine to kings: because there is no secret where drunkenness reigneth:

5 פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני

And lest they drink and forget judgments, and pervert the cause of the children of the poor.

6 תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש

Give strong drink to them that are sad: and wine to them that are grieved in mind:

7 ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד

Let them drink, and forget their want, and remember their sorrow no more.

8 פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף

Open thy mouth for the dumb, and for the causes of all the children that pass.

9 פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון

Open thy mouth, decree that which is just, and do justice to the needy and poor.

10 אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה

Who shall find a valiant woman? far and from the uttermost coasts is the price of her.

11 בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר

The heart of her husband trusteth in her, and he shall have no need of spoils.

12 גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה

She will render him good, and not evil, all the days of her life.

13 דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה

She hath sought wool and flax, and hath wrought by the counsel of her hands.

14 היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה

She is like the merchant’s ship, she bringeth her bread from afar.

15 ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה

And she hath risen in the night, and given a prey to her household, and victuals to her maidens.

16 זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם

She hath considered a field, and bought it: with the fruit of her hands she hath planted a vineyard.

17 חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה

She hath girded her loins with strength, and hath strengthened her arm.

18 טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה

She hath tasted and seen that her traffic is good: her lamp shall not be put out in the night.

19 ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך

She hath put out her hand to strong things, and her fingers have taken hold of the spindle.

20 כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון

She hath opened her hand to the needy, and stretched out her hands to the poor.

21 לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים

She shall not fear for her house in the cold of snow: for all her domestics are clothed with double garments.

22 מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה

She hath made for herself clothing of tapestry: fine linen, and purple is her covering.

23 נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ

Her husband is honourable in the gates, when he sitteth among the senators of the land.

24 סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני

She made fine linen, and sold it, and delivered a girdle to the Chanaanite.

25 עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון

Strength and beauty are her clothing, and she shall laugh in the latter day.

26 פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה

She hath opened her mouth to wisdom, and the law of clemency is on her tongue.

27 צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל

She hath looked well to the paths of her house, and hath not eaten her bread idle.

28 קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה

Her children rose up, and called her blessed: her husband, and he praised her.

29 רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה

Many daughters have gathered together riches: thou hast surpassed them all.

30 שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל

Favour is deceitful, and beauty is vain: the woman that feareth the Lord, she shall be praised.

31 תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה

Give her of the fruit of her hands: and let her works praise her in the gates.