< מִשְׁלֵי 31 >
דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו | 1 |
The words of king Lemuel, the prophecy that his mother taught him:
מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי | 2 |
What, my son? and what, O son of my womb? and what, O son of my vows?
אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין | 3 |
Give not thy strength unto women, nor thy ways to them that destroy kings.
אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר | 4 |
It is not for kings, Lemuel, it is not for kings to drink wine, nor for rulers [to say], Where is the strong drink?
פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני | 5 |
— lest they drink and forget the law, and pervert the judgment of any of the children of affliction.
תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש | 6 |
Give strong drink unto him that is ready to perish, and wine unto the bitter of soul:
ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד | 7 |
let him drink, and forget his poverty, and remember his misery no more.
פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף | 8 |
Open thy mouth for the dumb, for the cause of all those that are left desolate.
פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון | 9 |
Open thy mouth, judge righteously, and minister justice to the afflicted and needy.
אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה | 10 |
Who can find a woman of worth? for her price is far above rubies.
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר | 11 |
The heart of her husband confideth in her, and he shall have no lack of spoil.
גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה | 12 |
She doeth him good, and not evil, all the days of her life.
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה | 13 |
She seeketh wool and flax, and worketh willingly with her hands.
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה | 14 |
She is like the merchants' ships: she bringeth her food from afar;
ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה | 15 |
And she riseth while it is yet night, and giveth meat to her household, and the day's work to her maidens.
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם | 16 |
She considereth a field, and acquireth it; of the fruit of her hands she planteth a vineyard.
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה | 17 |
She girdeth her loins with strength, and maketh strong her arms.
טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה | 18 |
She perceiveth that her earning is good; her lamp goeth not out by night.
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך | 19 |
She putteth her hands to the distaff, and her hands hold the spindle.
כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון | 20 |
She stretcheth out her hand to the afflicted, and she reacheth forth her hands to the needy.
לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים | 21 |
She is not afraid of the snow for her household; for all her household are clothed with scarlet.
מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה | 22 |
She maketh herself coverlets; her clothing is byssus and purple.
נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ | 23 |
Her husband is known in the gates, when he sitteth among the elders of the land.
סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני | 24 |
She maketh body linen and selleth it, and delivereth girdles unto the merchant.
עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון | 25 |
Strength and dignity are her clothing, and she laugheth [at] the coming day.
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה | 26 |
She openeth her mouth with wisdom; and upon her tongue is the law of kindness.
צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל | 27 |
She surveyeth the ways of her household, and eateth not the bread of idleness.
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה | 28 |
Her children rise up and call her blessed; her husband [also], and he praiseth her:
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה | 29 |
Many daughters have done worthily, but thou excellest them all.
שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל | 30 |
Gracefulness is deceitful and beauty is vain; a woman [that] feareth Jehovah, she shall be praised.
תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה | 31 |
Give her of the fruit of her hands, and let her own works praise her in the gates.