מִשְׁלֵי 31
| דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו | 1 |
These are the words of King Lemuel—the burden that his mother taught him:
| מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי | 2 |
What shall I say, O my son? What, O son of my womb? What, O son of my vows?
| אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין | 3 |
Do not spend your strength on women or your vigor on those who ruin kings.
| אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר | 4 |
It is not for kings, O Lemuel, it is not for kings to drink wine, or for rulers to crave strong drink,
| פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני | 5 |
lest they drink and forget what is decreed, depriving all the oppressed of justice.
| תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש | 6 |
Give strong drink to one who is perishing, and wine to the bitter in soul.
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד | 7 |
Let him drink and forget his poverty, and remember his misery no more.
| פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף | 8 |
Open your mouth for those with no voice, for the cause of all the dispossessed.
| פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון | 9 |
Open your mouth, judge righteously, and defend the cause of the poor and needy.
| אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה | 10 |
A wife of noble character, who can find? She is far more precious than rubies.
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר | 11 |
The heart of her husband trusts in her, and he lacks nothing of value.
| גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה | 12 |
She brings him good and not harm all the days of her life.
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה | 13 |
She selects wool and flax and works with eager hands.
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה | 14 |
She is like the merchant ships, bringing her food from afar.
| ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה | 15 |
She rises while it is still night to provide food for her household and portions for her maidservants.
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם | 16 |
She appraises a field and buys it; from her earnings she plants a vineyard.
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה | 17 |
She girds herself with strength and shows that her arms are strong.
| טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה | 18 |
She sees that her gain is good, and her lamp is not extinguished at night.
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך | 19 |
She stretches out her hands to the distaff and grasps the spindle with her fingers.
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון | 20 |
She opens her arms to the poor and reaches out her hands to the needy.
| לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים | 21 |
When it snows, she has no fear for her household, for they are all clothed in scarlet.
| מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה | 22 |
She makes coverings for her bed; her clothing is fine linen and purple.
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ | 23 |
Her husband is known at the city gate, where he sits among the elders of the land.
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני | 24 |
She makes linen garments and sells them; she delivers sashes to the merchants.
| עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון | 25 |
Strength and honor are her clothing, and she can laugh at the days to come.
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה | 26 |
She opens her mouth with wisdom, and faithful instruction is on her tongue.
| צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל | 27 |
She watches over the affairs of her household and does not eat the bread of idleness.
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה | 28 |
Her children rise up and call her blessed; her husband praises her as well:
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה | 29 |
“Many daughters have done noble things, but you surpass them all!”
| שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל | 30 |
Charm is deceptive and beauty is fleeting, but a woman who fears the LORD is to be praised.
| תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה | 31 |
Give her the fruit of her hands, and let her works praise her at the gates.
