< מִשְׁלֵי 31 >
דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו | 1 |
Slova proroctví Lemuele krále, kterýmž vyučovala jej matka jeho.
מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי | 2 |
Co dím, synu můj, co, synu života mého? Co, řku, dím, synu slibů mých?
אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין | 3 |
Nedávej ženám síly své, ani cest svých těm, kteréž k zahynutí přivodí krále.
אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר | 4 |
Ne králům, ó Lemueli, ne králům náleží píti víno, a ne pánům žádost nápoje opojného,
פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני | 5 |
Aby pije, nezapomněl na ustanovení, a nezměnil pře všech lidí ssoužených.
תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש | 6 |
Dejte nápoj opojný hynoucímu, a víno těm, kteříž jsou truchlivého ducha,
ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד | 7 |
Ať se napije, a zapomene na chudobu svou, a na trápení své nezpomíná více.
פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף | 8 |
Otevři ústa svá za němého, v při všech oddaných k smrti,
פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון | 9 |
Otevři, řku, ústa svá, suď spravedlivě, a veď při chudého a nuzného.
אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה | 10 |
Ženu statečnou kdo nalezne? Nebo daleko nad perly cena její.
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר | 11 |
Dověřuje se jí srdce muže jejího; nebo tu kořistí nebude nedostatku.
גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה | 12 |
Dobře činí jemu a ne zle, po všecky dny života svého.
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה | 13 |
Hledá pilně vlny a lnu, a dělá šťastně rukama svýma.
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה | 14 |
Jest podobná lodi kupecké, zdaleka přiváží pokrm svůj.
ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה | 15 |
Kterážto velmi ráno vstávajíc, dává pokrm čeledi své, a podíl náležitý děvkám svým.
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם | 16 |
Rozsuzuje pole, a ujímá je; z výdělku rukou svých štěpuje i vinici.
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה | 17 |
Přepasuje silou bedra svá, a zsiluje ramena svá.
טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה | 18 |
Zakouší, jak jest užitečné zaměstknání její; ani v noci nehasne svíce její.
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך | 19 |
Rukama svýma sahá k kuželi, a prsty svými drží vřeteno.
כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון | 20 |
Ruku svou otvírá chudému, a ruce své vztahuje k nuznému.
לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים | 21 |
Nebojí se za čeled svou v čas sněhu; nebo všecka čeled její obláčí se v roucho dvojnásobní.
מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה | 22 |
Koberce dělá sobě z kmentu, a z zlatohlavu jest oděv její.
נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ | 23 |
Patrný jest v branách manžel její, když sedá s staršími země.
סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני | 24 |
Plátno drahé dělá, a prodává; též i pasy prodává kupci.
עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון | 25 |
Síla a krása oděv její, nestará se o časy potomní.
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה | 26 |
Ústa svá otvírá k moudrosti, a naučení dobrotivosti v jazyku jejím.
צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל | 27 |
Spatřuje obcování čeledi své, a chleba zahálky nejí.
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה | 28 |
Povstanouce synové její, blahoslaví ji; manžel její také chválí ji,
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה | 29 |
Říkaje: Mnohé ženy statečně sobě počínaly, ty pak převyšuješ je všecky.
שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל | 30 |
Oklamavatelná jest příjemnost a marná krása; žena, kteráž se bojí Hospodina, tať chválena bude.
תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה | 31 |
Dejtež takové z ovoce rukou jejích, a nechať ji chválí v branách skutkové její.