< מִשְׁלֵי 31 >
דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו | 1 |
利慕伊勒王的言语,是他母亲教训他的真言。
מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי | 2 |
我的儿啊,我腹中生的儿啊, 我许愿得的儿啊!我当怎样教训你呢?
אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין | 3 |
不要将你的精力给妇女; 也不要有败坏君王的行为。
אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר | 4 |
利慕伊勒啊,君王喝酒,君王喝酒不相宜; 王子说浓酒在那里也不相宜;
פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני | 5 |
恐怕喝了就忘记律例, 颠倒一切困苦人的是非。
תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש | 6 |
可以把浓酒给将亡的人喝, 把清酒给苦心的人喝,
ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד | 7 |
让他喝了,就忘记他的贫穷, 不再记念他的苦楚。
פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף | 8 |
你当为哑巴开口, 为一切孤独的伸冤。
פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון | 9 |
你当开口按公义判断, 为困苦和穷乏的辨屈。
אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה | 10 |
才德的妇人谁能得着呢? 她的价值远胜过珍珠。
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר | 11 |
她丈夫心里倚靠她, 必不缺少利益;
גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה | 12 |
她一生使丈夫有益无损。
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה | 13 |
她寻找羊绒和麻, 甘心用手做工。
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה | 14 |
她好像商船从远方运粮来,
ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה | 15 |
未到黎明她就起来, 把食物分给家中的人, 将当做的工分派婢女。
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם | 16 |
她想得田地就买来; 用手所得之利栽种葡萄园。
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה | 17 |
她以能力束腰, 使膀臂有力。
טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה | 18 |
她觉得所经营的有利; 她的灯终夜不灭。
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך | 19 |
她手拿捻线竿, 手把纺线车。
כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון | 20 |
她张手周济困苦人, 伸手帮补穷乏人。
לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים | 21 |
她不因下雪为家里的人担心, 因为全家都穿着朱红衣服。
מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה | 22 |
她为自己制作绣花毯子; 她的衣服是细麻和紫色布做的。
נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ | 23 |
她丈夫在城门口与本地的长老同坐, 为众人所认识。
סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני | 24 |
她做细麻布衣裳出卖, 又将腰带卖与商家。
עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון | 25 |
能力和威仪是她的衣服; 她想到日后的景况就喜笑。
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה | 26 |
她开口就发智慧; 她舌上有仁慈的法则。
צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל | 27 |
她观察家务, 并不吃闲饭。
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה | 28 |
她的儿女起来称她有福; 她的丈夫也称赞她,
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה | 29 |
说:才德的女子很多, 惟独你超过一切。
שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל | 30 |
艳丽是虚假的,美容是虚浮的; 惟敬畏耶和华的妇女必得称赞。
תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה | 31 |
愿她享受操作所得的; 愿她的工作在城门口荣耀她。