< מִשְׁלֵי 30 >
דברי אגור בן-יקה--המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל | 1 |
The wordis of hym that gaderith, of the sone spuynge. The prophesie which a man spak, with whom God was, and which man was coumfortid bi God dwellyng with hym,
כי בער אנכי מאיש ולא-בינת אדם לי | 2 |
and seide, Y am the moost fool of men; and the wisdom of men is not with me.
ולא-למדתי חכמה ודעת קדשים אדע | 3 |
Y lernede not wisdom; and Y knew not the kunnyng of hooli men.
מי עלה-שמים וירד מי אסף-רוח בחפניו מי צרר-מים בשמלה-- מי הקים כל-אפסי-ארץ מה-שמו ומה-שם-בנו כי תדע | 4 |
Who stiede in to heuene, and cam doun? Who helde togidere the spirit in hise hondis? who bonde togidere watris as in a cloth? Who reiside alle the endis of erthe? What is name of hym? and what is the name of his sone, if thou knowist?
כל-אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו | 5 |
Ech word of God is a scheld set a fiere, to alle that hopen in hym.
אל-תוסף על-דבריו פן-יוכיח בך ונכזבת | 6 |
Adde thou not ony thing to the wordis of hym, and thou be repreued, and be foundun a liere.
שתים שאלתי מאתך אל-תמנע ממני בטרם אמות | 7 |
I preiede thee twei thingis; denye not thou to me, bifor that Y die.
שוא ודבר-כזב הרחק ממני-- ראש ועשר אל-תתן-לי הטריפני לחם חקי | 8 |
Make thou fer fro me vanyte and wordis of leesyng; yyue thou not to me beggery and richessis; yyue thou oneli necessaries to my lijflode;
פן אשבע וכחשתי-- ואמרתי מי יהוה ופן-אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי | 9 |
lest perauenture Y be fillid, and be drawun to denye, and seie, Who is the Lord? and lest Y compellid bi nedynesse, stele, and forswere the name of my God.
אל-תלשן עבד אל-אדנו פן-יקללך ואשמת | 10 |
Accuse thou not a seruaunt to his lord, lest perauenture he curse thee, and thou falle doun.
דור אביו יקלל ואת-אמו לא יברך | 11 |
A generacioun that cursith his fadir, and that blessith not his modir.
דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ | 12 |
A generacioun that semeth cleene to it silf, and netheles is not waischun fro hise filthis.
דור מה-רמו עיניו ועפעפיו ינשאו | 13 |
A generacioun whose iyen ben hiy, and the iye liddis therof ben reisid in to hiy thingis.
דור חרבות שניו-- ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם | 14 |
A generacioun that hath swerdis for teeth, and etith with hise wank teeth; that it ete nedi men of erthe, and the porails of men.
לעלוקה שתי בנות-- הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא-אמרו הון | 15 |
The watir leche hath twei douytris, seiynge, Brynge, bringe. Thre thingis ben vnable to be fillid, and the fourthe, that seith neuere, It suffisith;
שאול ועצר-רחם ארץ לא-שבעה מים ואש לא-אמרה הון (Sheol ) | 16 |
helle, and the mouth of the wombe, and the erthe which is neuere fillid with water; but fier seith neuere, It suffisith. (Sheol )
עין תלעג לאב-- ותבז ליקהת-אם יקרוה ערבי-נחל ויאכלוה בני-נשר | 17 |
Crowis of the stronde picke out thilke iye, that scorneth the fadir, and that dispisith the child beryng of his modir; and the briddis of an egle ete that iye.
שלשה המה נפלאו ממני וארבע (וארבעה) לא ידעתים | 18 |
Thre thingis ben hard to me, and outirli Y knowe not the fourthe thing;
דרך הנשר בשמים-- דרך נחש עלי-צור דרך-אניה בלב-ים-- ודרך גבר בעלמה | 19 |
the weye of an egle in heuene, the weie of a serpent on a stoon, the weie of a schip in the myddil of the see, and the weie of a man in yong wexynge age.
כן דרך אשה-- מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא-פעלתי און | 20 |
Siche is the weie of a womman auowtresse, which etith, and wipith hir mouth, and seith, Y wrouyte not yuel.
תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא-תוכל שאת | 21 |
The erthe is moued bi thre thingis, and the fourthe thing, which it may not susteyne;
תחת-עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע-לחם | 22 |
bi a seruaunt, whanne he regneth; bi a fool, whanne he is fillid with mete;
תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה | 23 |
bi an hateful womman, whanne sche is takun in matrymonye; and bi an handmaide, whanne sche is eir of hir ladi.
ארבעה הם קטני-ארץ והמה חכמים מחכמים | 24 |
Foure ben the leeste thingis of erthe, and tho ben wisere than wise men;
הנמלים עם לא-עז ויכינו בקיץ לחמם | 25 |
amtis, a feble puple, that maken redi mete in heruest to hem silf;
שפנים עם לא-עצום וישימו בסלע ביתם | 26 |
a hare, a puple vnmyyti, that settith his bed in a stoon;
מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו | 27 |
a locust hath no kyng, and al goith out bi cumpanyes; an euete enforsith with hondis,
שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך | 28 |
and dwellith in the housis of kingis.
שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת | 29 |
Thre thingis ben, that goon wel, and the fourthe thing, that goith richeli.
ליש גבור בבהמה ולא-ישוב מפני-כל | 30 |
A lioun, strongeste of beestis, schal not drede at the meetyng of ony man;
זרזיר מתנים או-תיש ומלך אלקום עמו | 31 |
a cok gird the leendis, and a ram, and noon is that schal ayenstonde him.
אם-נבלת בהתנשא ואם-זמות יד לפה | 32 |
He that apperith a fool, aftir that he is reisid an hiy; for if he hadde vndurstonde, he hadde sett hond on his mouth.
כי מיץ חלב יוציא חמאה-- ומיץ-אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב | 33 |
Forsothe he that thristith strongli teetis, to drawe out mylk, thristith out botere; and he that smytith greetli, drawith out blood; and he that stirith iris, bringith forth discordis.