< מִשְׁלֵי 30 >
דברי אגור בן-יקה--המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל | 1 |
The words of Agur, son of Jakeh, [even] the oracle, —The utterance of the man, for Ithiel, for Ithiel and Ucal.
כי בער אנכי מאיש ולא-בינת אדם לי | 2 |
Surely, more brutish, am, I, than any man, nor doth, the understanding of a son of earth, pertain to me;
ולא-למדתי חכמה ודעת קדשים אדע | 3 |
Neither have I learned wisdom, nor, the knowledge of the Holy Ones, can I acquire.
מי עלה-שמים וירד מי אסף-רוח בחפניו מי צרר-מים בשמלה-- מי הקים כל-אפסי-ארץ מה-שמו ומה-שם-בנו כי תדע | 4 |
Who hath ascended the heavens and then descended? Who hath gathered the wind into his two hands? Who hath wrapped up the waters in a mantle? Who hath set up all the ends of the earth? What is his name and what the name of his son, when thou knowest?
כל-אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו | 5 |
Every saying of God is refined, A shield, is, he, to them who seek refuge in him.
אל-תוסף על-דבריו פן-יוכיח בך ונכזבת | 6 |
Do not add unto his words, lest he convict thee, and thou be found false.
שתים שאלתי מאתך אל-תמנע ממני בטרם אמות | 7 |
Two things, have I asked of thee, withhold them not from me, ere yet I die:
שוא ודבר-כזב הרחק ממני-- ראש ועשר אל-תתן-לי הטריפני לחם חקי | 8 |
Vanity and falsehood, remove far from me, Neither poverty nor riches, give me, Feed me with the food appointed me:
פן אשבע וכחשתי-- ואמרתי מי יהוה ופן-אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי | 9 |
Lest I be full, and deny, and say—Who is Yahweh? or lest I be impoverished and steal, and do violence to the Name of my God.
אל-תלשן עבד אל-אדנו פן-יקללך ואשמת | 10 |
Do not slander a servant to his master, lest he revile thee, and thou be found guilty.
דור אביו יקלל ואת-אמו לא יברך | 11 |
A generation! Its father, it revileth, and, its mother, it doth not bless.
דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ | 12 |
A generation! Pure in its own eyes, yet, from its filth, hath it not been bathed,
דור מה-רמו עיניו ועפעפיו ינשאו | 13 |
A generation! How lofty are its eyes, and its eyelashes uplifted.
דור חרבות שניו-- ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם | 14 |
A generation! Swords, are its teeth, and, knives, its incisors, —to devour the humbled out of the earth, and the needy, from among men.
לעלוקה שתי בנות-- הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא-אמרו הון | 15 |
The vampire, hath two daughters, Give! Give! Three, there are will not be satisfied, four, have not said, Enough!
שאול ועצר-רחם ארץ לא-שבעה מים ואש לא-אמרה הון (Sheol ) | 16 |
Hades, and barrenness, —A land not satisfied with water, and fire, that saith not, Enough! (Sheol )
עין תלעג לאב-- ותבז ליקהת-אם יקרוה ערבי-נחל ויאכלוה בני-נשר | 17 |
The eye that mocketh a father, and despiseth to obey a mother, the ravens of the valley shall pick it out, and the young of the eagle shall eat it.
שלשה המה נפלאו ממני וארבע (וארבעה) לא ידעתים | 18 |
Three, things there are, too difficult for me, yea, four, which I do not understand:
דרך הנשר בשמים-- דרך נחש עלי-צור דרך-אניה בלב-ים-- ודרך גבר בעלמה | 19 |
The way of an eagle in the heavens, the way of a serpent on the rock, —the way of a ship in the heart of the sea, and the way of a man with a maid.
כן דרך אשה-- מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא-פעלתי און | 20 |
So, is the way of a woman committing adultery, —she eateth, and wipeth her mouth, and saith, I have done no iniquity!
תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא-תוכל שאת | 21 |
Under three things, a land is stirred, yea, under four, she cannot bear up:
תחת-עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע-לחם | 22 |
Under a servant, when he reigneth, and a base man, when he is surfeited with food;
תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה | 23 |
Under a hateful woman, when she is married, and a handmaid when she driveth out her mistress.
ארבעה הם קטני-ארץ והמה חכמים מחכמים | 24 |
Four, things there are, the small of the earth, —yet, they, are wiser than the wise:
הנמלים עם לא-עז ויכינו בקיץ לחמם | 25 |
The ants, a people, not strong, —yet prepare they, in summer, their food;
שפנים עם לא-עצום וישימו בסלע ביתם | 26 |
The conies, a people of, no power, yet set they, among the crags, their house;
מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו | 27 |
King, is there none, to, the locusts, —yet go forth in swarms, do they all;
שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך | 28 |
The lizard, with hands, reneweth its hold, —yet, the same, is in the palaces of the king.
שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת | 29 |
Three, things there are which step along well, ye, four, which excel in going:
ליש גבור בבהמה ולא-ישוב מפני-כל | 30 |
The lion, hero among beasts, which turneth aside from the face of no one;
זרזיר מתנים או-תיש ומלך אלקום עמו | 31 |
The greyhound, or the he-goat, —and a king, having a band of soldiers with him.
אם-נבלת בהתנשא ואם-זמות יד לפה | 32 |
If thou hast acted basely by lifting thyself up, —if thou hast plotted evil, [put thy] hand to [thy] mouth!
כי מיץ חלב יוציא חמאה-- ומיץ-אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב | 33 |
Surely, the pressing of milk, bringeth forth curd, and, the pressing of the nose, bringeth forth blood, and, the pressing of wrath, bringeth forth strife.