מִשְׁלֵי 30
| דברי אגור בן-יקה--המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל | 1 |
The words of Agur, the son of Jakeh, even his prophecy; the inspired utterance of the man to Ithiel, even to Ithiel and Ucal.
| כי בער אנכי מאיש ולא-בינת אדם לי | 2 |
Truly I am more stupid than any man; There is not in me the understanding of a man.
| ולא-למדתי חכמה ודעת קדשים אדע | 3 |
I have not learned wisdom, Nor have I gained the knowledge of the Most Holy.
| מי עלה-שמים וירד מי אסף-רוח בחפניו מי צרר-מים בשמלה-- מי הקים כל-אפסי-ארץ מה-שמו ומה-שם-בנו כי תדע | 4 |
Who hath gone up into heaven and come down? Who hath gathered the wind in his fists? Who hath bound up the waters in a garment? Who hath established all the ends of the earth? What is his name, and what his son's name, if thou knowest?
| כל-אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו | 5 |
Every word of God is pure; A shield is he to them that put their trust in him.
| אל-תוסף על-דבריו פן-יוכיח בך ונכזבת | 6 |
Add not to his words, Lest he rebuke thee, and thou be found a liar.
| שתים שאלתי מאתך אל-תמנע ממני בטרם אמות | 7 |
Two things do I ask of thee; Withhold them not from me, before I die!
| שוא ודבר-כזב הרחק ממני-- ראש ועשר אל-תתן-לי הטריפני לחם חקי | 8 |
Remove far from me falsehood and lies; Give me neither poverty nor riches; Feed me with the food which is needful for me;
| פן אשבע וכחשתי-- ואמרתי מי יהוה ופן-אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי | 9 |
Lest I be full, and deny thee, And say, “Who is the LORD?” Or lest I be poor, and steal, And violate the name of my God.
| אל-תלשן עבד אל-אדנו פן-יקללך ואשמת | 10 |
Talk not against a servant to his master, Lest he curse thee, and thou suffer for it.
| דור אביו יקלל ואת-אמו לא יברך | 11 |
There is a class of men that curse their fathers, And do not bless their mothers.
| דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ | 12 |
There is a class who are pure in their own eyes, And yet are not washed from their filthiness.
| דור מה-רמו עיניו ועפעפיו ינשאו | 13 |
There is a class, —O how lofty are their eyes, And how are their eyelids lifted up!
| דור חרבות שניו-- ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם | 14 |
There is a class, whose teeth are swords, And their jaw-teeth knives, To devour the poor from off the earth, And the needy from among men.
| לעלוקה שתי בנות-- הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא-אמרו הון | 15 |
The vampire hath two daughters; “Give! give!” [[is their cry.]] There are three things which are never satisfied; Yea, four which say not, “Enough!”
| שאול ועצר-רחם ארץ לא-שבעה מים ואש לא-אמרה הון (Sheol h7585) | 16 |
The underworld, and the barren womb; The earth, which is not satiated with water, And fire, which never saith, “It is enough!” (Sheol h7585)
| עין תלעג לאב-- ותבז ליקהת-אם יקרוה ערבי-נחל ויאכלוה בני-נשר | 17 |
The eye that mocketh at a father, And scorneth to obey a mother, The ravens of the valley shall pick it out, And the young eagles shall eat it.
| שלשה המה נפלאו ממני וארבע (וארבעה) לא ידעתים | 18 |
These three things are too wonderful for me; Yea, there are four which I understand not:
| דרך הנשר בשמים-- דרך נחש עלי-צור דרך-אניה בלב-ים-- ודרך גבר בעלמה | 19 |
The track of an eagle in the air, The track of a serpent upon a rock, The track of a ship in the midst of the sea, And the track of a man with a maid.
| כן דרך אשה-- מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא-פעלתי און | 20 |
Such is the way of an adulterous woman; She eateth, and wipeth her mouth, And saith, “I have done nothing wrong.”
| תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא-תוכל שאת | 21 |
Under three things is the earth disquieted; Yea, under four it cannot bear up:
| תחת-עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע-לחם | 22 |
Under a servant when he becometh a king, And a fool when he is filled with bread;
| תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה | 23 |
Under an odious woman when she becometh a wife, And a handmaid when she becometh heir to her mistress.
| ארבעה הם קטני-ארץ והמה חכמים מחכמים | 24 |
There are four things which are small upon the earth, Yet are they wise, instructed in wisdom.
| הנמלים עם לא-עז ויכינו בקיץ לחמם | 25 |
The ants are a people not strong, Yet they prepare in the summer their food.
| שפנים עם לא-עצום וישימו בסלע ביתם | 26 |
The conies are a feeble people, Yet do they make their houses in the rocks.
| מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו | 27 |
The locusts have no king, Yet do they all go forth in bands.
| שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך | 28 |
The lizard seizeth with its hands, And is in king's palaces.
| שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת | 29 |
These three have a graceful step; Yea, four are graceful in their walk:
| ליש גבור בבהמה ולא-ישוב מפני-כל | 30 |
The lion, the hero among beasts, Which turneth not back for any;
| זרזיר מתנים או-תיש ומלך אלקום עמו | 31 |
The loin-girded war-horse, the he-goat, And a king who cannot be withstood.
| אם-נבלת בהתנשא ואם-זמות יד לפה | 32 |
If thou hast been foolish in lifting thyself up, And hast meditated evil, Put thy hand on thy mouth!
| כי מיץ חלב יוציא חמאה-- ומיץ-אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב | 33 |
For, as the pressing of milk bringeth forth cheese, And as the pressing of the nose bringeth forth blood, So the pressing of anger bringeth forth strife.
