< מִשְׁלֵי 30 >
דברי אגור בן-יקה--המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל | 1 |
Words of Agur, son of Jakeh, the burden, a declaration of the man to Ithiel—to Ithiel and Ucal: I have wearied myself [for] God, I have wearied myself [for] God, and am consumed.
כי בער אנכי מאיש ולא-בינת אדם לי | 2 |
For I am more brutish than anyone, And do not have the understanding of a man.
ולא-למדתי חכמה ודעת קדשים אדע | 3 |
Nor have I learned wisdom, Yet I know the knowledge of the Holy Ones.
מי עלה-שמים וירד מי אסף-רוח בחפניו מי צרר-מים בשמלה-- מי הקים כל-אפסי-ארץ מה-שמו ומה-שם-בנו כי תדע | 4 |
Who went up to the heavens, and comes down? Who has gathered the wind in His fists? Who has bound waters in a garment? Who established all ends of the earth? What [is] His Name? And what [is] His Son’s Name? Surely you know!
כל-אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו | 5 |
Every saying of God [is] tried, He [is] a shield to those trusting in Him.
אל-תוסף על-דבריו פן-יוכיח בך ונכזבת | 6 |
Do not add to His words, lest He reason with you, And you have been found false.
שתים שאלתי מאתך אל-תמנע ממני בטרם אמות | 7 |
Two things I have asked from You, Do not withhold from me before I die.
שוא ודבר-כזב הרחק ממני-- ראש ועשר אל-תתן-לי הטריפני לחם חקי | 8 |
Put vanity and a lying word far from me, Do not give poverty or wealth to me, Cause me to eat the bread of my portion,
פן אשבע וכחשתי-- ואמרתי מי יהוה ופן-אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי | 9 |
Lest I become satiated, and have denied, And have said, “Who [is] YHWH?” And lest I am poor, and have stolen, And have laid hold of the Name of my God.
אל-תלשן עבד אל-אדנו פן-יקללך ואשמת | 10 |
Do not accuse a servant to his lord, Lest he disapprove of you, and you are found guilty.
דור אביו יקלל ואת-אמו לא יברך | 11 |
A generation lightly esteems their father, And does not bless their mother.
דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ | 12 |
A generation—pure in their own eyes, But not washed from their own filth.
דור מה-רמו עיניו ועפעפיו ינשאו | 13 |
A generation—how high are their eyes, Indeed, their eyelids are lifted up.
דור חרבות שניו-- ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם | 14 |
A generation—their teeth [are] swords, And their jaw-teeth [are] knives, To consume the poor from earth, And the needy from [among] men.
לעלוקה שתי בנות-- הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא-אמרו הון | 15 |
To the leech [are] two daughters—Give! Give! Behold, three things are not satisfied, Four have not said “Sufficiency”;
שאול ועצר-רחם ארץ לא-שבעה מים ואש לא-אמרה הון (Sheol ) | 16 |
Sheol, and a restrained womb, Earth—it [is] not satisfied [with] water, And fire—it has not said, “Sufficiency,” (Sheol )
עין תלעג לאב-- ותבז ליקהת-אם יקרוה ערבי-נחל ויאכלוה בני-נשר | 17 |
An eye that mocks at a father, And despises to obey a mother, Ravens of the valley dig it out, And young eagles eat it.
שלשה המה נפלאו ממני וארבע (וארבעה) לא ידעתים | 18 |
Three things have been too wonderful for me, Indeed, four that I have not known:
דרך הנשר בשמים-- דרך נחש עלי-צור דרך-אניה בלב-ים-- ודרך גבר בעלמה | 19 |
The way of the eagle in the heavens, The way of a serpent on a rock, The way of a ship in the heart of the sea, And the way of a man in youth.
כן דרך אשה-- מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא-פעלתי און | 20 |
So—the way of an adulterous woman, She has eaten and has wiped her mouth, And has said, “I have not done iniquity.”
תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא-תוכל שאת | 21 |
For three things has earth been troubled, And for four—it is not able to bear:
תחת-עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע-לחם | 22 |
For a servant when he reigns, And a fool when he is satisfied with bread,
תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה | 23 |
For a hated one when she rules, And a maidservant when she succeeds her mistress.
ארבעה הם קטני-ארץ והמה חכמים מחכמים | 24 |
Four [are] little ones of earth, And they are made wiser than the wise:
הנמלים עם לא-עז ויכינו בקיץ לחמם | 25 |
The ants [are] a people not strong, And they prepare their food in summer,
שפנים עם לא-עצום וישימו בסלע ביתם | 26 |
hyraxes [are] a people not strong, And they place their house in a rock,
מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו | 27 |
There is no king to the locust, And it goes out—each one shouting,
שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך | 28 |
A spider with two hands takes hold, And is in the palaces of a king.
שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת | 29 |
There are three going well, Indeed, four are good in going:
ליש גבור בבהמה ולא-ישוב מפני-כל | 30 |
An old lion—mighty among beasts, That does not turn back from the face of any,
זרזיר מתנים או-תיש ומלך אלקום עמו | 31 |
A girt one of the loins, Also a male goat, And a king—troops with him.
אם-נבלת בהתנשא ואם-זמות יד לפה | 32 |
If you have been foolish in lifting yourself up, And if you have devised evil—hand to mouth!
כי מיץ חלב יוציא חמאה-- ומיץ-אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב | 33 |
For the churning of milk brings out butter, And the wringing of the nose brings out blood, And the forcing of anger brings out strife!