< מִשְׁלֵי 30 >

דברי אגור בן-יקה--המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל 1
The words of Agur the son of Jakeh, [even] the prophecy: the man spake unto Ithiel, even unto Ithiel and Ucal,
כי בער אנכי מאיש ולא-בינת אדם לי 2
Surely I [am] more brutish than [any] man, and have not the understanding of a man.
ולא-למדתי חכמה ודעת קדשים אדע 3
I neither learned wisdom, nor have the knowledge of the holy.
מי עלה-שמים וירד מי אסף-רוח בחפניו מי צרר-מים בשמלה-- מי הקים כל-אפסי-ארץ מה-שמו ומה-שם-בנו כי תדע 4
Who hath ascended up into heaven, or descended? who hath gathered the wind in his fists? who hath bound the waters in a garment? who hath established all the ends of the earth? what [is] his name, and what [is] his son’s name, if thou canst tell?
כל-אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו 5
Every word of God [is] pure: he [is] a shield unto them that put their trust in him.
אל-תוסף על-דבריו פן-יוכיח בך ונכזבת 6
Add thou not unto his words, lest he reprove thee, and thou be found a liar.
שתים שאלתי מאתך אל-תמנע ממני בטרם אמות 7
Two [things] have I required of thee; deny me [them] not before I die:
שוא ודבר-כזב הרחק ממני-- ראש ועשר אל-תתן-לי הטריפני לחם חקי 8
Remove far from me vanity and lies: give me neither poverty nor riches; feed me with food convenient for me:
פן אשבע וכחשתי-- ואמרתי מי יהוה ופן-אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי 9
Lest I be full, and deny [thee], and say, Who [is] the LORD? or lest I be poor, and steal, and take the name of my God [in vain].
אל-תלשן עבד אל-אדנו פן-יקללך ואשמת 10
Accuse not a servant unto his master, lest he curse thee, and thou be found guilty.
דור אביו יקלל ואת-אמו לא יברך 11
[There is] a generation [that] curseth their father, and doth not bless their mother.
דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ 12
[There is] a generation [that are] pure in their own eyes, and [yet] is not washed from their filthiness.
דור מה-רמו עיניו ועפעפיו ינשאו 13
[There is] a generation, O how lofty are their eyes! and their eyelids are lifted up.
דור חרבות שניו-- ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם 14
[There is] a generation, whose teeth [are as] swords, and their jaw teeth [as] knives, to devour the poor from off the earth, and the needy from [among] men.
לעלוקה שתי בנות-- הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא-אמרו הון 15
The horseleach hath two daughters, [crying], Give, give. There are three [things that] are never satisfied, [yea], four [things] say not, [It is] enough:
שאול ועצר-רחם ארץ לא-שבעה מים ואש לא-אמרה הון (Sheol h7585) 16
The grave; and the barren womb; the earth [that] is not filled with water; and the fire [that] saith not, [It is] enough. (Sheol h7585)
עין תלעג לאב-- ותבז ליקהת-אם יקרוה ערבי-נחל ויאכלוה בני-נשר 17
The eye [that] mocketh at [his] father, and despiseth to obey [his] mother, the ravens of the valley shall pick it out, and the young eagles shall eat it.
שלשה המה נפלאו ממני וארבע (וארבעה) לא ידעתים 18
There be three [things which] are too wonderful for me, yea, four which I know not:
דרך הנשר בשמים-- דרך נחש עלי-צור דרך-אניה בלב-ים-- ודרך גבר בעלמה 19
The way of an eagle in the air; the way of a serpent upon a rock; the way of a ship in the midst of the sea; and the way of a man with a maid.
כן דרך אשה-- מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא-פעלתי און 20
Such [is] the way of an adulterous woman; she eateth, and wipeth her mouth, and saith, I have done no wickedness.
תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא-תוכל שאת 21
For three [things] the earth is disquieted, and for four [which] it cannot bear:
תחת-עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע-לחם 22
For a servant when he reigneth; and a fool when he is filled with meat;
תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה 23
For an odious [woman] when she is married; and an handmaid that is heir to her mistress.
ארבעה הם קטני-ארץ והמה חכמים מחכמים 24
There be four [things which are] little upon the earth, but they [are] exceeding wise:
הנמלים עם לא-עז ויכינו בקיץ לחמם 25
The ants [are] a people not strong, yet they prepare their meat in the summer;
שפנים עם לא-עצום וישימו בסלע ביתם 26
The conies [are but] a feeble folk, yet make they their houses in the rocks;
מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו 27
The locusts have no king, yet go they forth all of them by bands;
שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך 28
The spider taketh hold with her hands, and is in kings’ palaces.
שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת 29
There be three [things] which go well, yea, four are comely in going:
ליש גבור בבהמה ולא-ישוב מפני-כל 30
A lion [which is] strongest among beasts, and turneth not away for any;
זרזיר מתנים או-תיש ומלך אלקום עמו 31
A greyhound; an he goat also; and a king, against whom [there is] no rising up.
אם-נבלת בהתנשא ואם-זמות יד לפה 32
If thou hast done foolishly in lifting up thyself, or if thou hast thought evil, [lay] thine hand upon thy mouth.
כי מיץ חלב יוציא חמאה-- ומיץ-אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב 33
Surely the churning of milk bringeth forth butter, and the wringing of the nose bringeth forth blood: so the forcing of wrath bringeth forth strife.

< מִשְׁלֵי 30 >