מִשְׁלֵי 30
| דברי אגור בן-יקה--המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל | 1 |
The words of Agur the son of Jakeh; the burden. The man saith unto Ithiel, unto Ithiel and Ucal:
| כי בער אנכי מאיש ולא-בינת אדם לי | 2 |
Surely I am brutish, unlike a man, and have not the understanding of a man;
| ולא-למדתי חכמה ודעת קדשים אדע | 3 |
And I have not learned wisdom, that I should have the knowledge of the Holy One.
| מי עלה-שמים וירד מי אסף-רוח בחפניו מי צרר-מים בשמלה-- מי הקים כל-אפסי-ארץ מה-שמו ומה-שם-בנו כי תדע | 4 |
Who hath ascended up into heaven, and descended? Who hath gathered the wind in his fists? Who hath bound the waters in his garment? Who hath established all the ends of the earth? What is his name, and what is his son's name, if thou knowest?
| כל-אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו | 5 |
Every word of God is tried; He is a shield unto them that take refuge in Him.
| אל-תוסף על-דבריו פן-יוכיח בך ונכזבת | 6 |
Add thou not unto His words, lest He reprove thee, and thou be found a liar.
| שתים שאלתי מאתך אל-תמנע ממני בטרם אמות | 7 |
Two things have I asked of Thee; deny me them not before I die:
| שוא ודבר-כזב הרחק ממני-- ראש ועשר אל-תתן-לי הטריפני לחם חקי | 8 |
Remove far from me falsehood and lies; give me neither poverty nor riches; feed me with mine allotted bread;
| פן אשבע וכחשתי-- ואמרתי מי יהוה ופן-אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי | 9 |
Lest I be full, and deny, and say: 'Who is the LORD?' Or lest I be poor, and steal, and profane the name of my God.
| אל-תלשן עבד אל-אדנו פן-יקללך ואשמת | 10 |
Slander not a servant unto his master, lest he curse thee, and thou be found guilty.
| דור אביו יקלל ואת-אמו לא יברך | 11 |
There is a generation that curse their father, and do not bless their mother.
| דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ | 12 |
There is a generation that are pure in their own eyes, and yet are not washed from their filthiness.
| דור מה-רמו עיניו ועפעפיו ינשאו | 13 |
There is a generation, Oh how lofty are their eyes! and their eyelids are lifted up.
| דור חרבות שניו-- ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם | 14 |
There is a generation whose teeth are as swords, and their great teeth as knives, to devour the poor from off the earth, and the needy from among men.
| לעלוקה שתי בנות-- הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא-אמרו הון | 15 |
The horseleech hath two daughters: 'Give, give.' There are three things that are never satisfied, yea, four that say not: 'Enough':
| שאול ועצר-רחם ארץ לא-שבעה מים ואש לא-אמרה הון (Sheol h7585) | 16 |
The grave; and the barren womb; the earth that is not satisfied with water; and the fire that saith not: 'Enough.' (Sheol h7585)
| עין תלעג לאב-- ותבז ליקהת-אם יקרוה ערבי-נחל ויאכלוה בני-נשר | 17 |
The eye that mocketh at his father, and despiseth to obey his mother, the ravens of the valley shall pick it out, and the young vultures shall eat it.
| שלשה המה נפלאו ממני וארבע (וארבעה) לא ידעתים | 18 |
There are three things which are too wonderful for me, yea, four which I know not:
| דרך הנשר בשמים-- דרך נחש עלי-צור דרך-אניה בלב-ים-- ודרך גבר בעלמה | 19 |
The way of an eagle in the air; the way of a serpent upon a rock; the way of a ship in the midst of the sea; and the way of a man with a young woman.
| כן דרך אשה-- מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא-פעלתי און | 20 |
So is the way of an adulterous woman; she eateth, and wipeth her mouth, and saith: 'I have done no wickedness.'
| תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא-תוכל שאת | 21 |
For three things the earth doth quake, and for four it cannot endure:
| תחת-עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע-לחם | 22 |
For a servant when he reigneth; and a churl when he is filled with food;
| תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה | 23 |
For an odious woman when she is married; and a handmaid that is heir to her mistress.
| ארבעה הם קטני-ארץ והמה חכמים מחכמים | 24 |
There are four things which are little upon the earth, but they are exceeding wise:
| הנמלים עם לא-עז ויכינו בקיץ לחמם | 25 |
The ants are a people not strong, yet they provide their food in the summer;
| שפנים עם לא-עצום וישימו בסלע ביתם | 26 |
The rock-badgers are but a feeble folk, yet make they their houses in the crags;
| מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו | 27 |
The locusts have no king, yet go they forth all of them by bands;
| שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך | 28 |
The spider thou canst take with the hands, yet is she in kings' palaces.
| שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת | 29 |
There are three things which are stately in their march, yea, four which are stately in going:
| ליש גבור בבהמה ולא-ישוב מפני-כל | 30 |
The lion, which is mightiest among beasts, and turneth not away for any;
| זרזיר מתנים או-תיש ומלך אלקום עמו | 31 |
The greyhound; the he-goat also; and the king, against whom there is no rising up.
| אם-נבלת בהתנשא ואם-זמות יד לפה | 32 |
If thou hast done foolishly in lifting up thyself, or if thou hast planned devices, lay thy hand upon thy mouth.
| כי מיץ חלב יוציא חמאה-- ומיץ-אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב | 33 |
For the churning of milk bringeth forth curd, and the wringing of the nose bringeth forth blood; so the forcing of wrath bringeth forth strife.
