< מִשְׁלֵי 30 >
דברי אגור בן-יקה--המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל | 1 |
The words of Agur the son of Jakeh; the prophecy uttered by the man unto Ithiel, [even] unto Ithiel and Ucal:
כי בער אנכי מאיש ולא-בינת אדם לי | 2 |
Truly I am more stupid than any one; and I have not a man's intelligence.
ולא-למדתי חכמה ודעת קדשים אדע | 3 |
I have neither learned wisdom, nor have I the knowledge of the Holy.
מי עלה-שמים וירד מי אסף-רוח בחפניו מי צרר-מים בשמלה-- מי הקים כל-אפסי-ארץ מה-שמו ומה-שם-בנו כי תדע | 4 |
Who hath ascended up into the heavens, and descended? Who hath gathered the wind in his fists? Who hath bound the waters in a mantle? Who hath established all the ends of the earth? What is his name, and what is his son's name, if thou knowest?
כל-אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו | 5 |
Every word of God is pure: he is a shield unto them that put their trust in him.
אל-תוסף על-דבריו פן-יוכיח בך ונכזבת | 6 |
Add thou not unto his words, lest he reprove thee, and thou be found a liar.
שתים שאלתי מאתך אל-תמנע ממני בטרם אמות | 7 |
Two things do I ask of thee; deny me [them] not before I die:
שוא ודבר-כזב הרחק ממני-- ראש ועשר אל-תתן-לי הטריפני לחם חקי | 8 |
Remove far from me vanity and lies; give me neither poverty nor riches; feed me with the bread of my daily need:
פן אשבע וכחשתי-- ואמרתי מי יהוה ופן-אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי | 9 |
lest I be full and deny [thee], and say, Who is Jehovah? or lest I be poor and steal, and outrage the name of my God.
אל-תלשן עבד אל-אדנו פן-יקללך ואשמת | 10 |
Speak not too much about a servant to his master, lest he curse thee, and thou be held guilty.
דור אביו יקלל ואת-אמו לא יברך | 11 |
There is a generation that curseth their father, and doth not bless their mother;
דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ | 12 |
there is a generation that are pure in their own eyes, yet are not washed from their filthiness;
דור מה-רמו עיניו ועפעפיו ינשאו | 13 |
there is a generation, — how lofty are their eyes, how their eyelids are lifted up!
דור חרבות שניו-- ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם | 14 |
— a generation whose teeth are swords, and their jaw-teeth knives, to devour the afflicted from off the earth, and the needy from [among] men.
לעלוקה שתי בנות-- הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא-אמרו הון | 15 |
The leech hath two daughters: Give, give. There are three [things] never satisfied; four which say not, It is enough:
שאול ועצר-רחם ארץ לא-שבעה מים ואש לא-אמרה הון (Sheol ) | 16 |
— Sheol, and the barren womb; the earth which is not filled with water, and the fire which saith not, It is enough. (Sheol )
עין תלעג לאב-- ותבז ליקהת-אם יקרוה ערבי-נחל ויאכלוה בני-נשר | 17 |
The eye that mocketh at a father, and despiseth to obey a mother, the ravens of the valley shall pick it out, and the young eagles shall eat it.
שלשה המה נפלאו ממני וארבע (וארבעה) לא ידעתים | 18 |
There are three [things] too wonderful for me, and four that I know not:
דרך הנשר בשמים-- דרך נחש עלי-צור דרך-אניה בלב-ים-- ודרך גבר בעלמה | 19 |
The way of an eagle in the heavens, the way of a serpent upon a rock, the way of a ship in the midst of the sea, and the way of a man with a maid.
כן דרך אשה-- מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא-פעלתי און | 20 |
Such is the way of an adulterous woman: she eateth, and wipeth her mouth, and saith, I have done no wickedness.
תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא-תוכל שאת | 21 |
Under three [things] the earth is disquieted, and under four it cannot bear up:
תחת-עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע-לחם | 22 |
Under a servant when he reigneth, and a churl when he is filled with meat;
תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה | 23 |
under an odious [woman] when she is married, and a handmaid when she is heir to her mistress.
ארבעה הם קטני-ארץ והמה חכמים מחכמים | 24 |
There are four [things] little upon the earth, and they are exceeding wise:
הנמלים עם לא-עז ויכינו בקיץ לחמם | 25 |
The ants, a people not strong, yet they provide their food in the summer;
שפנים עם לא-עצום וישימו בסלע ביתם | 26 |
the rock-badgers are but a feeble folk, yet they make their house in the cliff;
מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו | 27 |
the locusts have no king, yet they go forth all of them by bands;
שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך | 28 |
thou takest hold of the lizard with the hands, yet is she in kings' palaces.
שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת | 29 |
There are three [things] which have a stately step, and four are comely in going:
ליש גבור בבהמה ולא-ישוב מפני-כל | 30 |
The lion, mighty among beasts, which turneth not away for any;
זרזיר מתנים או-תיש ומלך אלקום עמו | 31 |
a [horse] girt in the loins; or the he-goat; and a king, against whom none can rise up.
אם-נבלת בהתנשא ואם-זמות יד לפה | 32 |
If thou hast done foolishly in lifting up thyself, or if thou hast thought evil, [lay] the hand upon thy mouth.
כי מיץ חלב יוציא חמאה-- ומיץ-אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב | 33 |
For the pressing of milk bringeth forth butter, and the pressing of the nose bringeth forth blood; and the pressing of anger bringeth forth strife.