< מִשְׁלֵי 30 >
דברי אגור בן-יקה--המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל | 1 |
Massaiten Agur, Jakes Søns Ord. Manden siger: Træt har jeg slidt mig, Gud, træt har jeg slidt mig, Gud, jeg svandt hen;
כי בער אנכי מאיש ולא-בינת אדם לי | 2 |
thi jeg er for dum til at regnes for Mand, Mands Vid er ikke i mig;
ולא-למדתי חכמה ודעת קדשים אדע | 3 |
Visdom lærte jeg ej, den Hellige lærte jeg ikke at kende.
מי עלה-שמים וירד מי אסף-רוח בחפניו מי צרר-מים בשמלה-- מי הקים כל-אפסי-ארץ מה-שמו ומה-שם-בנו כי תדע | 4 |
Hvo opsteg til Himlen og nedsteg igen, hvo samlede Vinden i sine Næver, hvo bandt Vandet i et Klæde, hvo greb fat om den vide Jord? Hvad er hans Navn og hans Søns Navn? Du kender det jo.
כל-אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו | 5 |
Al Guds Tale er ren, han er Skjold for dem, der lider paa ham.
אל-תוסף על-דבריו פן-יוכיח בך ונכזבת | 6 |
Læg intet til hans Ord, at han ikke skal stemple dig som Løgner.
שתים שאלתי מאתך אל-תמנע ממני בטרם אמות | 7 |
Tvende Ting har jeg bedet dig om, nægt mig dem ej, før jeg dør:
שוא ודבר-כזב הרחק ממני-- ראש ועשר אל-תתן-לי הטריפני לחם חקי | 8 |
Hold Svig og Løgneord fra mig: giv mig hverken Armod eller Rigdom, men lad mig nyde mit tilmaalte Brød,
פן אשבע וכחשתי-- ואמרתי מי יהוה ופן-אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי | 9 |
at jeg ikke skal blive for mæt og fornægte og sige: »Hvo er HERREN?« eller blive for fattig og stjæle og volde min Guds Navn Men.
אל-תלשן עבד אל-אדנו פן-יקללך ואשמת | 10 |
Bagtal ikke en Træl for hans Herre, at han ikke forbander dig, saa du maa bøde.
דור אביו יקלל ואת-אמו לא יברך | 11 |
Der findes en Slægt, som forbander sin Fader og ikke velsigner sin Moder,
דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ | 12 |
en Slægt, der tykkes sig ren og dog ej har tvættet Snavset af sig,
דור מה-רמו עיניו ועפעפיו ינשאו | 13 |
en Slægt med de stolteste Øjne, hvis Blikke er fulde af Hovmod.
דור חרבות שניו-- ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם | 14 |
en Slægt, hvis Tænder er Sværd hvis Kæber er skarpe Knive, saa de æder de arme ud af Landet, de fattige ud af Menneskers Samfund.
לעלוקה שתי בנות-- הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא-אמרו הון | 15 |
Blodiglen har to Døtre: Givhid, Givhid! Der er tre, som ikke kan mættes, fire, som aldrig faar nok:
שאול ועצר-רחם ארץ לא-שבעה מים ואש לא-אמרה הון (Sheol ) | 16 |
Dødsriget og det golde Moderliv, Jorden, som aldrig mættes af Vand, og Ilden, som aldrig faar nok. (Sheol )
עין תלעג לאב-- ותבז ליקהת-אם יקרוה ערבי-נחל ויאכלוה בני-נשר | 17 |
Den, som haaner sin Fader og spotter sin gamle Moder, hans Øje udhakker Bækkens Ravne, Ørneunger faar det til Æde.
שלשה המה נפלאו ממני וארבע (וארבעה) לא ידעתים | 18 |
Tre Ting undres jeg over, fire fatter jeg ikke:
דרך הנשר בשמים-- דרך נחש עלי-צור דרך-אניה בלב-ים-- ודרך גבר בעלמה | 19 |
Ørnens Vej paa Himlen, Slangens Vej paa Klipper, Skibets Vej paa Havet, Mandens Vej til den unge Kvinde.
כן דרך אשה-- מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא-פעלתי און | 20 |
Saa er en Ægteskabsbryderskes Færd: Hun spiser og tørrer sig om Munden og siger: »Jeg har ikke gjort noget ondt!«
תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא-תוכל שאת | 21 |
Under tre Ting skælver et Land, fire kan det ikke bære:
תחת-עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע-לחם | 22 |
En Træl, naar han gøres til Konge, en Nidding, naar han spiser sig mæt,
תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה | 23 |
en bortstødt Hustru, naar hun bliver gift, en Trælkvinde, naar hun arver sin Frue.
ארבעה הם קטני-ארץ והמה חכמים מחכמים | 24 |
Fire paa Jorden er smaa, visere dog end Vismænd:
הנמלים עם לא-עז ויכינו בקיץ לחמם | 25 |
Myrerne, de er et Folk uden Styrke, samler dog Føde om Somren;
שפנים עם לא-עצום וישימו בסלע ביתם | 26 |
Klippegrævlinger, et Folk uden Magt, bygger dog Bolig i Klipper;
מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו | 27 |
Græshopper, de har ej Konge, drager dog ud i Rad og Række;
שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך | 28 |
Firbenet, det kan man gribe med Hænder, er dog i Kongers Paladser.
שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת | 29 |
Tre skrider stateligt frem, fire har statelig Gang:
ליש גבור בבהמה ולא-ישוב מפני-כל | 30 |
Løven, Kongen blandt Dyrene, som ikke viger for nogen;
זרזיר מתנים או-תיש ומלך אלקום עמו | 31 |
en sadlet Stridshest, en Buk, en Konge midt i sin Hær.
אם-נבלת בהתנשא ואם-זמות יד לפה | 32 |
Har du handlet som Daare i Overmod, tænker du ondt, da Haand for Mund!
כי מיץ חלב יוציא חמאה-- ומיץ-אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב | 33 |
Thi Tryk paa Mælk giver Ost, Tryk paa Næsen Blod og Tryk paa Vrede Trætte.