מִשְׁלֵי 30
| דברי אגור בן-יקה--המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל | 1 |
Agurs, Jakes Søns Ord, det varslende Ord, Udsagnet af Manden, til Ithiel, til Ithiel og Ukal.
| כי בער אנכי מאיש ולא-בינת אדם לי | 2 |
Jeg var ufornuftigere end en Mand, og jeg havde ikke Forstand som et Menneske.
| ולא-למדתי חכמה ודעת קדשים אדע | 3 |
Og jeg havde ikke lært Visdom eller kendt Kundskab om den Hellige.
| מי עלה-שמים וירד מי אסף-רוח בחפניו מי צרר-מים בשמלה-- מי הקים כל-אפסי-ארץ מה-שמו ומה-שם-בנו כי תדע | 4 |
Hvo for op til Himmelen og for ned? hvo samlede Vejret i sine Næver? hvo bandt Vandet i et Klædebon? hvo har fastsat alle Jordens Grænser? hvad er hans Navn? og hvad er hans Søns Navn? du ved det jo.
| כל-אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו | 5 |
Alt Guds Ord er lutret; han er et Skjold for dem, som forlade sig paa ham.
| אל-תוסף על-דבריו פן-יוכיח בך ונכזבת | 6 |
Læg intet til hans Ord, at han ikke skal straffe dig, og du skal staa som en Løgner.
| שתים שאלתי מאתך אל-תמנע ממני בטרם אמות | 7 |
Om tvende Ting har jeg bedet dig; nægt mig dem ej, før jeg dør:
| שוא ודבר-כזב הרחק ממני-- ראש ועשר אל-תתן-לי הטריפני לחם חקי | 8 |
Lad Forfængelighed og Løgnens Ord være langt fra mig; giv mig ikke Armod eller Rigdom, men tildel mig mit beskikkede Brød;
| פן אשבע וכחשתי-- ואמרתי מי יהוה ופן-אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי | 9 |
at jeg ikke, naar jeg mættedes, skulde fornægte dig og sige: Hvo er Herren? eller naar jeg blev fattig, skulde stjæle og forgribe mig paa min Guds Navn.
| אל-תלשן עבד אל-אדנו פן-יקללך ואשמת | 10 |
Bagtal ikke en Træl for hans Herre, at han ikke skal forbande dig, og du skal bære Skyld.
| דור אביו יקלל ואת-אמו לא יברך | 11 |
Der er en Slægt, som bander sin Fader og ikke velsigner sin Moder;
| דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ | 12 |
der er en Slægt, som er ren i sine egne Øjne, og hvis Skarn dog ikke er aftoet;
| דור מה-רמו עיניו ועפעפיו ינשאו | 13 |
der er en Slægt, hvis Øjne ere høje, og hvis Øjenlaage hæve sig i Vejret;
| דור חרבות שניו-- ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם | 14 |
der er en Slægt, hvis Tænder ere Sværd, og hvis Kindtænder ere Knive, som vil fortære de elendige i Landet og de fattige iblandt Menneskene.
| לעלוקה שתי בנות-- הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא-אמרו הון | 15 |
Blodsugersken har to Døtre, „giv hid! giv hid!‟ Der er tre, som ikke kunne mættes, fire, som ikke sige: „Nok!‟
| שאול ועצר-רחם ארץ לא-שבעה מים ואש לא-אמרה הון (Sheol h7585) | 16 |
Dødsriget og det ufrugtbare Moderliv; Jorden bliver ikke mæt af Vand, og Ilden siger ikke: „Nok!‟ (Sheol h7585)
| עין תלעג לאב-- ותבז ליקהת-אם יקרוה ערבי-נחל ויאכלוה בני-נשר | 17 |
Et Øje, som spotter Faderen og lader haant om at lyde Moderen, det skulle Ravnene ved Bækken udhugge, og Ørneunger skulle æde det.
| שלשה המה נפלאו ממני וארבע (וארבעה) לא ידעתים | 18 |
Tre Ting ere mig forunderlige; og fire Ting kender jeg ikke:
| דרך הנשר בשמים-- דרך נחש עלי-צור דרך-אניה בלב-ים-- ודרך גבר בעלמה | 19 |
Ørnens Vej imod Himmelen, Slangens Vej over Klippen, Skibets Vej midt paa Havet, og en Mands Vej til en Jomfru.
| כן דרך אשה-- מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא-פעלתי און | 20 |
Saa er en Horekvindes Vej; hun spiser og afvisker sin Mund og siger: Jeg har ikke gjort Uret.
| תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא-תוכל שאת | 21 |
Under tre ryster et Land, og under fire kan det ikke holde ud:
| תחת-עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע-לחם | 22 |
Under en Træl, naar han kommer til at herske; og en Daare, naar han bliver mæt af Brød;
| תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה | 23 |
under en forhadt Kvinde, naar hun bliver gift; og en Trælkvinde, naar hun bliver sin Frues Arving.
| ארבעה הם קטני-ארץ והמה חכמים מחכמים | 24 |
Der er fire smaa paa Jorden, dog ere de vise, saare vise:
| הנמלים עם לא-עז ויכינו בקיץ לחמם | 25 |
Myrerne ere ikke et stærkt Folk, alligevel berede de deres Spise om Sommeren;
| שפנים עם לא-עצום וישימו בסלע ביתם | 26 |
Kaninerne ere et afmægtigt Folk, dog indrette de deres Hus i Klippen;
| מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו | 27 |
Græshopperne have ingen Konge, alligevel drage de ud, alle i sluttet Skare;
| שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך | 28 |
Firbenet griber fat med Hænder, og dog er det i Kongepaladser.
| שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת | 29 |
Der er tre, som have et smukt Skridt, og fire, som have en smuk Gang:
| ליש גבור בבהמה ולא-ישוב מפני-כל | 30 |
Løven, som er vældig iblandt Dyrene og ikke viger tilbage for nogens Ansigt;
| זרזיר מתנים או-תיש ומלך אלקום עמו | 31 |
Hesten, som er omgjordet om Lænderne; Bukken; og en Konge, som ingen tør rejse sig imod.
| אם-נבלת בהתנשא ואם-זמות יד לפה | 32 |
Har du handlet daarligt, der du ophøjede dig, og har du tænkt ondt, da læg Haand paa Mund!
| כי מיץ חלב יוציא חמאה-- ומיץ-אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב | 33 |
Thi den, som trykker Mælk, faar Ost derudaf; og den, som trykker Næsen, faar Blod derudaf; og den, som trykker Vrede, faar Trætte derudaf.
