< מִשְׁלֵי 30 >
דברי אגור בן-יקה--המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל | 1 |
Slova Agura, syna Jáke. Sepsání řečí muže toho k Itielovi, k Itielovi a Uchalovi.
כי בער אנכי מאיש ולא-בינת אדם לי | 2 |
Jistě žeť jsem hloupější nad jiné, tak že rozumnosti člověka obecného nemám,
ולא-למדתי חכמה ודעת קדשים אדע | 3 |
Aniž jsem se naučil moudrosti, a umění svatých neumím.
מי עלה-שמים וירד מי אסף-רוח בחפניו מי צרר-מים בשמלה-- מי הקים כל-אפסי-ארץ מה-שמו ומה-שם-בנו כי תדע | 4 |
Kdo vstoupil v nebe, i sstoupil? Kdo sebral vítr do hrstí svých? Kdo shrnul vody v roucho své? Kdo upevnil všecky končiny země? Které jméno jeho, a jaké jméno syna jeho, víš-li?
כל-אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו | 5 |
Všeliká výmluvnost Boží přečištěná jest; onť jest štít doufajících v něho.
אל-תוסף על-דבריו פן-יוכיח בך ונכזבת | 6 |
Nepřidávej k slovům jeho, aby tě nekáral, a byl bys ve lži postižen.
שתים שאלתי מאתך אל-תמנע ממני בטרם אמות | 7 |
Dvou věcí žádám od tebe, neoslýchejž mne, prvé než umru:
שוא ודבר-כזב הרחק ממני-- ראש ועשר אל-תתן-לי הטריפני לחם חקי | 8 |
Marnost a slovo lživé vzdal ode mne, chudoby neb bohatství nedávej mi, živ mne pokrmem vedlé potřeby mé,
פן אשבע וכחשתי-- ואמרתי מי יהוה ופן-אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי | 9 |
Abych snad nasycen jsa, tě nezapřel, a neřekl: Kdo jest Hospodin? a abych zchudna, nekradl, a nebral naprázdno jména Hospodina Boha svého.
אל-תלשן עבד אל-אדנו פן-יקללך ואשמת | 10 |
Nesoč na služebníka před pánem jeho, aťby nezlořečil, a ty abys nehřešil.
דור אביו יקלל ואת-אמו לא יברך | 11 |
Jest pokolení, kteréž otci svému zlořečí, a matce své nedobrořečí.
דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ | 12 |
Jest pokolení čisté samo u sebe, ačkoli od nečistot svých není obmyto.
דור מה-רמו עיניו ועפעפיו ינשאו | 13 |
Jest pokolení, jehož vysoké jsou oči, a víčka jeho jsou vyzdvižená.
דור חרבות שניו-- ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם | 14 |
Jest pokolení, jehož zubové jsou mečové, a třenovní zubové jeho nožové, k zžírání chudých na zemi a nuzných na světě.
לעלוקה שתי בנות-- הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא-אמרו הון | 15 |
Pijavice má dvě dcery říkající: Dej, dej. Tři věci nebývají nasyceny, anobrž čtyry, kteréž nikdy neřeknou: Dosti:
שאול ועצר-רחם ארץ לא-שבעה מים ואש לא-אמרה הון (Sheol ) | 16 |
Peklo a život neplodné, země též nebývá nasycena vodou, a oheň neříká: Dosti. (Sheol )
עין תלעג לאב-- ותבז ליקהת-אם יקרוה ערבי-נחל ויאכלוה בני-נשר | 17 |
Oko, kteréž se posmívá otci, a pohrdá poslušenstvím matky, vyklubí krkavci potoční, aneb snědí je orličata.
שלשה המה נפלאו ממני וארבע (וארבעה) לא ידעתים | 18 |
Tři tyto věci skryty jsou přede mnou, nýbrž čtyry, kterýchž neznám:
דרך הנשר בשמים-- דרך נחש עלי-צור דרך-אניה בלב-ים-- ודרך גבר בעלמה | 19 |
Cesty orlice v povětří, cesty hada na skále, cesty lodí u prostřed moře, a cesty muže při panně.
כן דרך אשה-- מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא-פעלתי און | 20 |
Takováž jest cesta ženy cizoložné: Jí, a utře ústa svá, a dí: Nepáchala jsem nepravosti.
תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא-תוכל שאת | 21 |
Pode třmi věcmi pohybuje se země, anobrž pod čtyřmi, jichž nemůž snésti:
תחת-עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע-לחם | 22 |
Pod služebníkem, když kraluje, a bláznem, když se nasytí chleba;
תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה | 23 |
Pod omrzalou, když se vdá, a děvkou, když dědičkou bývá paní své.
ארבעה הם קטני-ארץ והמה חכמים מחכמים | 24 |
Čtyry tyto věci jsou malé na zemi, a však jsou moudřejší nad mudrce:
הנמלים עם לא-עז ויכינו בקיץ לחמם | 25 |
Mravenci, lid nesilný, kteříž však připravují v létě pokrm svůj;
שפנים עם לא-עצום וישימו בסלע ביתם | 26 |
Králíkové, lid nesilný, kteříž však stavějí v skále dům svůj;
מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו | 27 |
Krále nemají kobylky, a však vycházejí po houfích všecky;
שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך | 28 |
Pavouk rukama dělá, a bývá na palácích královských.
שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת | 29 |
Tři tyto věci udatně vykračují, anobrž čtyry, kteréž zmužile chodí:
ליש גבור בבהמה ולא-ישוב מפני-כל | 30 |
Lev nejsilnější mezi zvířaty, kterýž neustupuje před žádným;
זרזיר מתנים או-תיש ומלך אלקום עמו | 31 |
Přepásaný na bedrách kůň neb kozel, a král, proti němuž žádný nepovstává.
אם-נבלת בהתנשא ואם-זמות יד לפה | 32 |
Jestliže jsi bláznil, vynášeje se, a myslil-lis zle, ruku na ústa polož.
כי מיץ חלב יוציא חמאה-- ומיץ-אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב | 33 |
Kdo tluče smetanu, stlouká máslo, a stiskání nosu vyvodí krev, tak popouzení k hněvu vyvodí svár.