< מִשְׁלֵי 3 >
בני תורתי אל-תשכח ומצותי יצר לבך | 1 |
Son min, gløym ikkje læra mi! Lat hjarta varveitsla bodi mine!
כי ארך ימים ושנות חיים-- ושלום יוסיפו לך | 2 |
For livetid lang og livs-år i mengd og velferd dei gjev deg i rikaste mål.
חסד ואמת אל-יעזבך קשרם על-גרגרותיך כתבם על-לוח לבך | 3 |
Lat ei kjærleik og truskap vika frå deg, men bitt deim um halsen på deg, skriv deim på di hjartetavla!
ומצא-חן ושכל-טוב-- בעיני אלהים ואדם | 4 |
Då vinn du ynde og fær godt vit for augo på Gud og menneskje.
בטח אל-יהוה בכל-לבך ואל-בינתך אל-תשען | 5 |
Lit på Herren av heile ditt hjarta men set ikkje lit til ditt vit!
בכל-דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך | 6 |
Tenk på honom i all di ferd! So jamnar han dine vegar.
אל-תהי חכם בעיניך ירא את-יהוה וסור מרע | 7 |
Ver ikkje vis i eigne augo, ottast Herren og vik frå det vonde.
רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך | 8 |
Det vert til helsebot for holdet ditt, og kveik for beini dine.
כבד את-יהוה מהונך ומראשית כל-תבואתך | 9 |
Æra Herren med eiga di og med fyrstegrøda av all di avling.
וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו | 10 |
Då vert dine lødor rikleg fyllte, og safti renn yver i persorne dine.
מוסר יהוה בני אל-תמאס ואל-תקץ בתוכחתו | 11 |
Son min, ei du vanvyrde Herrens age, og ver ikkje leid for hans refsing!
כי את אשר יאהב יהוה יוכיח וכאב את-בן ירצה | 12 |
For Herren agar den han elskar, som ein far med den son han hev kjær.
אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה | 13 |
Sæl den mann som hev funne visdom, og den mann som vinn seg vit!
כי טוב סחרה מסחר-כסף ומחרוץ תבואתה | 14 |
For det er betre å kjøpa visdom enn sylv, og den vinning han gjev, er betre enn gull.
יקרה היא מפניים (מפנינים) וכל-חפציך לא ישוו-בה | 15 |
Dyrare er han enn perlor, av alle dine skattar er ingen som han.
ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד | 16 |
Langt liv hev han i høgre handi, og i vinstre rikdom og æra.
דרכיה דרכי-נעם וכל-נתיבותיה שלום | 17 |
Hans vegar er hugnads-vegar, og alle hans stigar er velferd.
עץ-חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר | 18 |
Han er livsens tre for deim som grip han, og dei som held han fast, er sæle.
יהוה--בחכמה יסד-ארץ כונן שמים בתבונה | 19 |
Med visdom hev Herren grunnfest jordi, med vit hev han laga himmelen.
בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו-טל | 20 |
Ved hans kunnskap fossa vatnet or djupi, og frå skyerne dryp det dogg.
בני אל-ילזו מעיניך נצר תשיה ומזמה | 21 |
Son min! Slepp ikkje augo av deim, tak vare på visdom og ettertanke!
ויהיו חיים לנפשך וחן לגרגרתיך | 22 |
So skal dei vera liv for sjæli di og prydnad um halsen din.
אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף | 23 |
Då vandrar du trygt din veg og støyter ikkje din fot.
אם-תשכב לא-תפחד ושכבת וערבה שנתך | 24 |
Når du legg deg, so kvekk du’kje upp, men du ligg og søv so godt.
אל-תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא | 25 |
Du skal ikkje ottast for bråstøkk, eller uver som yver ugudlege kjem.
כי-יהוה יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד | 26 |
For Herren skal vera di tiltru, og han skal vara din fot frå snara.
אל-תמנע-טוב מבעליו-- בהיות לאל ידיך (ידך) לעשות | 27 |
Haldt ei burte det gode frå deim som treng det, når det stend i di magt å gjeva det!
אל-תאמר לרעיך (לרעך) לך ושוב--ומחר אתן ויש אתך | 28 |
Seg ikkje til grannen din: «Gakk og kom att! Eg skal gjeva deg i morgon» - når du hev det no!
אל-תחרש על-רעך רעה והוא-יושב לבטח אתך | 29 |
Tenk ikkje på vondt mot grannen din, når han bur trygt hjå deg!
אל-תרוב (תריב) עם-אדם חנם-- אם-לא גמלך רעה | 30 |
Trætta ikkje med nokon utan grunn, når han ei hev gjort deg vondt!
אל-תקנא באיש חמס ואל-תבחר בכל-דרכיו | 31 |
Ovunda ikkje ein valdsmann, og vel ikkje nokon av alle hans vegar!
כי תועבת יהוה נלוז ואת-ישרים סודו | 32 |
For den falske er ei gruv for Herren, men med ærlege hev han umgang.
מארת יהוה בבית רשע ונוה צדיקים יברך | 33 |
Herrens forbanning er i huset hjå den gudlause, men heimen åt rettferdige velsignar han.
אם-ללצים הוא-יליץ ולעניים (ולענוים) יתן-חן | 34 |
Gjeld det spottarar, so spottar han, men dei audmjuke gjev han nåde.
כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון | 35 |
Vismenner erver æra, men dårer ber med seg skam til løn.