< מִשְׁלֵי 3 >

בני תורתי אל-תשכח ומצותי יצר לבך 1
Son min, gløym ikkje læra mi! Lat hjarta varveitsla bodi mine!
כי ארך ימים ושנות חיים-- ושלום יוסיפו לך 2
For livetid lang og livs-år i mengd og velferd dei gjev deg i rikaste mål.
חסד ואמת אל-יעזבך קשרם על-גרגרותיך כתבם על-לוח לבך 3
Lat ei kjærleik og truskap vika frå deg, men bitt deim um halsen på deg, skriv deim på di hjartetavla!
ומצא-חן ושכל-טוב-- בעיני אלהים ואדם 4
Då vinn du ynde og fær godt vit for augo på Gud og menneskje.
בטח אל-יהוה בכל-לבך ואל-בינתך אל-תשען 5
Lit på Herren av heile ditt hjarta men set ikkje lit til ditt vit!
בכל-דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך 6
Tenk på honom i all di ferd! So jamnar han dine vegar.
אל-תהי חכם בעיניך ירא את-יהוה וסור מרע 7
Ver ikkje vis i eigne augo, ottast Herren og vik frå det vonde.
רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך 8
Det vert til helsebot for holdet ditt, og kveik for beini dine.
כבד את-יהוה מהונך ומראשית כל-תבואתך 9
Æra Herren med eiga di og med fyrstegrøda av all di avling.
וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו 10
Då vert dine lødor rikleg fyllte, og safti renn yver i persorne dine.
מוסר יהוה בני אל-תמאס ואל-תקץ בתוכחתו 11
Son min, ei du vanvyrde Herrens age, og ver ikkje leid for hans refsing!
כי את אשר יאהב יהוה יוכיח וכאב את-בן ירצה 12
For Herren agar den han elskar, som ein far med den son han hev kjær.
אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה 13
Sæl den mann som hev funne visdom, og den mann som vinn seg vit!
כי טוב סחרה מסחר-כסף ומחרוץ תבואתה 14
For det er betre å kjøpa visdom enn sylv, og den vinning han gjev, er betre enn gull.
יקרה היא מפניים (מפנינים) וכל-חפציך לא ישוו-בה 15
Dyrare er han enn perlor, av alle dine skattar er ingen som han.
ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד 16
Langt liv hev han i høgre handi, og i vinstre rikdom og æra.
דרכיה דרכי-נעם וכל-נתיבותיה שלום 17
Hans vegar er hugnads-vegar, og alle hans stigar er velferd.
עץ-חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר 18
Han er livsens tre for deim som grip han, og dei som held han fast, er sæle.
יהוה--בחכמה יסד-ארץ כונן שמים בתבונה 19
Med visdom hev Herren grunnfest jordi, med vit hev han laga himmelen.
בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו-טל 20
Ved hans kunnskap fossa vatnet or djupi, og frå skyerne dryp det dogg.
בני אל-ילזו מעיניך נצר תשיה ומזמה 21
Son min! Slepp ikkje augo av deim, tak vare på visdom og ettertanke!
ויהיו חיים לנפשך וחן לגרגרתיך 22
So skal dei vera liv for sjæli di og prydnad um halsen din.
אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף 23
Då vandrar du trygt din veg og støyter ikkje din fot.
אם-תשכב לא-תפחד ושכבת וערבה שנתך 24
Når du legg deg, so kvekk du’kje upp, men du ligg og søv so godt.
אל-תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא 25
Du skal ikkje ottast for bråstøkk, eller uver som yver ugudlege kjem.
כי-יהוה יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד 26
For Herren skal vera di tiltru, og han skal vara din fot frå snara.
אל-תמנע-טוב מבעליו-- בהיות לאל ידיך (ידך) לעשות 27
Haldt ei burte det gode frå deim som treng det, når det stend i di magt å gjeva det!
אל-תאמר לרעיך (לרעך) לך ושוב--ומחר אתן ויש אתך 28
Seg ikkje til grannen din: «Gakk og kom att! Eg skal gjeva deg i morgon» - når du hev det no!
אל-תחרש על-רעך רעה והוא-יושב לבטח אתך 29
Tenk ikkje på vondt mot grannen din, når han bur trygt hjå deg!
אל-תרוב (תריב) עם-אדם חנם-- אם-לא גמלך רעה 30
Trætta ikkje med nokon utan grunn, når han ei hev gjort deg vondt!
אל-תקנא באיש חמס ואל-תבחר בכל-דרכיו 31
Ovunda ikkje ein valdsmann, og vel ikkje nokon av alle hans vegar!
כי תועבת יהוה נלוז ואת-ישרים סודו 32
For den falske er ei gruv for Herren, men med ærlege hev han umgang.
מארת יהוה בבית רשע ונוה צדיקים יברך 33
Herrens forbanning er i huset hjå den gudlause, men heimen åt rettferdige velsignar han.
אם-ללצים הוא-יליץ ולעניים (ולענוים) יתן-חן 34
Gjeld det spottarar, so spottar han, men dei audmjuke gjev han nåde.
כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון 35
Vismenner erver æra, men dårer ber med seg skam til løn.

< מִשְׁלֵי 3 >