< מִשְׁלֵי 3 >
בני תורתי אל-תשכח ומצותי יצר לבך | 1 |
Fili mi, ne obliviscaris legis meae, et praecepta mea cor tuum custodiat.
כי ארך ימים ושנות חיים-- ושלום יוסיפו לך | 2 |
longitudinem enim dierum, et annos vitae, et pacem apponent tibi.
חסד ואמת אל-יעזבך קשרם על-גרגרותיך כתבם על-לוח לבך | 3 |
Misericordia, et veritas te non deserant, circumda eas gutturi tuo, et describe in tabulis cordis tui:
ומצא-חן ושכל-טוב-- בעיני אלהים ואדם | 4 |
et invenies gratiam, et disciplinam bonam coram Deo et hominibus.
בטח אל-יהוה בכל-לבך ואל-בינתך אל-תשען | 5 |
Habe fiduciam in Domino ex toto corde tuo, et ne innitaris prudentiae tuae.
בכל-דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך | 6 |
In omnibus viis tuis cogita illum, et ipse diriget gressus tuos.
אל-תהי חכם בעיניך ירא את-יהוה וסור מרע | 7 |
Ne sis sapiens apud temetipsum: time Deum, et recede a malo:
רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך | 8 |
sanitas quippe erit umbilico tuo, et irrigatio ossium tuorum.
כבד את-יהוה מהונך ומראשית כל-תבואתך | 9 |
Honora Dominum de tua substantia, et de primitiis omnium frugum tuarum da pauperibus:
וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו | 10 |
et implebuntur horrea tua saturitate, et vino torcularia tua redundabunt.
מוסר יהוה בני אל-תמאס ואל-תקץ בתוכחתו | 11 |
Disciplinam Domini, fili mi, ne abiicias: nec deficias cum ab eo corriperis:
כי את אשר יאהב יהוה יוכיח וכאב את-בן ירצה | 12 |
quem enim diligit Dominus, corripit: et quasi pater in filio complacet sibi.
אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה | 13 |
Beatus homo, qui invenit sapientiam, et qui affluit prudentia:
כי טוב סחרה מסחר-כסף ומחרוץ תבואתה | 14 |
melior est acquisitio eius negotiatione auri, et argenti primi et purissimi fructus eius:
יקרה היא מפניים (מפנינים) וכל-חפציך לא ישוו-בה | 15 |
pretiosior est cunctis opibus: et omnia, quae desiderantur, huic non valent comparari.
ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד | 16 |
Longitudo dierum in dextera eius, et in sinistra illius divitiae, et gloria.
דרכיה דרכי-נעם וכל-נתיבותיה שלום | 17 |
Viae eius viae pulchrae, et omnes semitae illius pacificae.
עץ-חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר | 18 |
Lignum vitae est his, qui apprehenderint eam: et qui tenuerit eam, beatus.
יהוה--בחכמה יסד-ארץ כונן שמים בתבונה | 19 |
Dominus sapientia fundavit terram, stabilivit caelos prudentia.
בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו-טל | 20 |
Sapientia illius eruperunt abyssi, et nubes rore concrescunt.
בני אל-ילזו מעיניך נצר תשיה ומזמה | 21 |
Fili mi, ne effluant haec ab oculis tuis: Custodi legem atque consilium:
ויהיו חיים לנפשך וחן לגרגרתיך | 22 |
et erit vita animae tuae, et gratia faucibus tuis.
אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף | 23 |
tunc ambulabis fiducialiter in via tua, et pes tuus non impinget:
אם-תשכב לא-תפחד ושכבת וערבה שנתך | 24 |
si dormieris, non timebis: quiesces, et suavis erit somnus tuus.
אל-תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא | 25 |
ne paveas repentino terrore, et irruentes tibi potentias impiorum.
כי-יהוה יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד | 26 |
Dominus enim erit in latere tuo, et custodiet pedem tuum ne capiaris.
אל-תמנע-טוב מבעליו-- בהיות לאל ידיך (ידך) לעשות | 27 |
Noli prohibere benefacere eum, qui potest: si vales, et ipse benefac:
אל-תאמר לרעיך (לרעך) לך ושוב--ומחר אתן ויש אתך | 28 |
Ne dicas amico tuo: Vade, et revertere: cras dabo tibi: cum statim possis dare.
אל-תחרש על-רעך רעה והוא-יושב לבטח אתך | 29 |
Ne moliaris amico tuo malum, cum ille in te habeat fiduciam.
אל-תרוב (תריב) עם-אדם חנם-- אם-לא גמלך רעה | 30 |
Ne contendas adversus hominem frustra, cum ipse tibi nihil mali fecerit.
אל-תקנא באיש חמס ואל-תבחר בכל-דרכיו | 31 |
Ne aemuleris hominem iniustum, nec imiteris vias eius:
כי תועבת יהוה נלוז ואת-ישרים סודו | 32 |
quia abominatio Domini est omnis illusor, et cum simplicibus sermocinatio eius.
מארת יהוה בבית רשע ונוה צדיקים יברך | 33 |
Egestas a Domino in domo impii: habitacula autem iustorum benedicentur.
אם-ללצים הוא-יליץ ולעניים (ולענוים) יתן-חן | 34 |
Ipse deludet illusores, et mansuetis dabit gratiam.
כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון | 35 |
Gloriam sapientes possidebunt: stultorum exaltatio, ignominia.