מִשְׁלֵי 3

1 בני תורתי אל-תשכח ומצותי יצר לבך

[Fili mi, ne obliviscaris legis meæ, et præcepta mea cor tuum custodiat:

2 כי ארך ימים ושנות חיים-- ושלום יוסיפו לך

longitudinem enim dierum, et annos vitæ, et pacem, apponent tibi.

3 חסד ואמת אל-יעזבך קשרם על-גרגרותיך כתבם על-לוח לבך

Misericordia et veritas te non deserant; circumda eas gutturi tuo, et describe in tabulis cordis tui:

4 ומצא-חן ושכל-טוב-- בעיני אלהים ואדם

et invenies gratiam, et disciplinam bonam, coram Deo et hominibus.

5 בטח אל-יהוה בכל-לבך ואל-בינתך אל-תשען

Habe fiduciam in Domino ex toto corde tuo, et ne innitaris prudentiæ tuæ.

6 בכל-דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך

In omnibus viis tuis cogita illum, et ipse diriget gressus tuos.

7 אל-תהי חכם בעיניך ירא את-יהוה וסור מרע

Ne sis sapiens apud temetipsum; time Deum, et recede a malo:

8 רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך

sanitas quippe erit umbilico tuo, et irrigatio ossium tuorum.

9 כבד את-יהוה מהונך ומראשית כל-תבואתך

Honora Dominum de tua substantia, et de primitiis omnium frugum tuarum da ei:

10 וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו

et implebuntur horrea tua saturitate, et vino torcularia tua redundabunt.]

11 מוסר יהוה בני אל-תמאס ואל-תקץ בתוכחתו

[Disciplinam Domini, fili mi, ne abjicias, nec deficias cum ab eo corriperis:

12 כי את אשר יאהב יהוה יוכיח וכאב את-בן ירצה

quem enim diligit Dominus, corripit, et quasi pater in filio complacet sibi.

13 אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה

Beatus homo qui invenit sapientiam, et qui affluit prudentia.

14 כי טוב סחרה מסחר-כסף ומחרוץ תבואתה

Melior est acquisitio ejus negotiatione argenti, et auri primi et purissimi fructus ejus.

15 יקרה היא מפניים (מפנינים) וכל-חפציך לא ישוו-בה

Pretiosior est cunctis opibus, et omnia quæ desiderantur huic non valent comparari.

16 ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד

Longitudo dierum in dextera ejus, et in sinistra illius divitiæ et gloria.

17 דרכיה דרכי-נעם וכל-נתיבותיה שלום

Viæ ejus viæ pulchræ, et omnes semitæ illius pacificæ.

18 עץ-חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר

Lignum vitæ est his qui apprehenderint eam, et qui tenuerit eam beatus.

19 יהוה--בחכמה יסד-ארץ כונן שמים בתבונה

Dominus sapientia fundavit terram; stabilivit cælos prudentia.

20 בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו-טל

Sapientia illius eruperunt abyssi, et nubes rore concrescunt.]

21 בני אל-ילזו מעיניך נצר תשיה ומזמה

[Fili mi, ne effluant hæc ab oculis tuis. Custodi legem atque consilium,

22 ויהיו חיים לנפשך וחן לגרגרתיך

et erit vita animæ tuæ, et gratia faucibus tuis.

23 אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף

Tunc ambulabis fiducialiter in via tua, et pes tuus non impinget.

24 אם-תשכב לא-תפחד ושכבת וערבה שנתך

Si dormieris, non timebis; quiesces, et suavis erit somnus tuus.

25 אל-תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא

Ne paveas repentino terrore, et irruentes tibi potentias impiorum.

26 כי-יהוה יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד

Dominus enim erit in latere tuo, et custodiet pedem tuum, ne capiaris.]

27 אל-תמנע-טוב מבעליו-- בהיות לאל ידיך (ידך) לעשות

[Noli prohibere benefacere eum qui potest: si vales, et ipse benefac.

28 אל-תאמר לרעיך (לרעך) לך ושוב--ומחר אתן ויש אתך

Ne dicas amico tuo: Vade, et revertere: cras dabo tibi: cum statim possis dare.

29 אל-תחרש על-רעך רעה והוא-יושב לבטח אתך

Ne moliaris amico tuo malum, cum ille in te habeat fiduciam.

30 אל-תרוב (תריב) עם-אדם חנם-- אם-לא גמלך רעה

Ne contendas adversus hominem frustra, cum ipse tibi nihil mali fecerit.

31 אל-תקנא באיש חמס ואל-תבחר בכל-דרכיו

Ne æmuleris hominem injustum, nec imiteris vias ejus:

32 כי תועבת יהוה נלוז ואת-ישרים סודו

quia abominatio Domini est omnis illusor, et cum simplicibus sermocinatio ejus.

33 מארת יהוה בבית רשע ונוה צדיקים יברך

Egestas a Domino in domo impii; habitacula autem justorum benedicentur.

34 אם-ללצים הוא-יליץ ולעניים (ולענוים) יתן-חן

Ipse deludet illusores, et mansuetis dabit gratiam.

35 כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון

Gloriam sapientes possidebunt; stultorum exaltatio ignominia.]