< מִשְׁלֵי 3 >
בני תורתי אל-תשכח ומצותי יצר לבך | 1 |
Mein Sohn, vergiß nicht meine Weisung! Dein Herz beachte mein Gebot!
כי ארך ימים ושנות חיים-- ושלום יוסיפו לך | 2 |
Denn viele Tage, lange Lebensjahre verheißen sie in Fülle dir und Wohlfahrt.
חסד ואמת אל-יעזבך קשרם על-גרגרותיך כתבם על-לוח לבך | 3 |
Sie mögen dich in treuer Liebe nicht verlassen! Bind um den Hals sie, schreibe sie auf deines Herzens Tafeln!
ומצא-חן ושכל-טוב-- בעיני אלהים ואדם | 4 |
Durch feine Lebensart gewinnst du Gunst in Gottes und der Menschen Augen.
בטח אל-יהוה בכל-לבך ואל-בינתך אל-תשען | 5 |
Auf Gott vertrau von ganzem Herzen! Stütz dich auf eigene Einsicht nie!
בכל-דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך | 6 |
Auf allen deinen Wegen denk an ihn! Dann ebnet er dir deine Pfade.
אל-תהי חכם בעיניך ירא את-יהוה וסור מרע | 7 |
Halt dich nicht selbst für weise! Fürchte den Herrn! Halt ferne dich vom Bösen!
רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך | 8 |
Erquickung sei dies deinem Leibe und Labsal deinen Gliedern!
כבד את-יהוה מהונך ומראשית כל-תבואתך | 9 |
Ehre den Herrn mit deiner Habe, mit deiner ganzen Ernte erstem Abhub!
וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו | 10 |
Dann werden reichlich deine Scheunen voll; vom Moste strömen deine Kufen.
מוסר יהוה בני אל-תמאס ואל-תקץ בתוכחתו | 11 |
Die Zucht des Herrn verachte nicht, mein Sohn, und seufze niemals über seine Strafe!
כי את אשר יאהב יהוה יוכיח וכאב את-בן ירצה | 12 |
Denn wen der Herr liebhat, den züchtigt er, so wie ein Vater seinen Sohn, an dem er Wohlgefallen hat.
אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה | 13 |
Heil sei dem Mann, der Weisheit findet, dem Mann, der Einsicht sich erwirbt!
כי טוב סחרה מסחר-כסף ומחרוץ תבואתה | 14 |
Denn was sie einbringt, übertrifft, was man am Silber haben kann, und was sie abwirft, übertrifft, was man um Gold erwirbt.
יקרה היא מפניים (מפנינים) וכל-חפציך לא ישוו-בה | 15 |
Sie ist weit köstlicher als Perlen, und gar nichts kommt ihr gleich, was du dir wünschen könntest.
ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד | 16 |
In ihrer rechten Hand liegt langes Leben, in ihrer linken Reichtum und Besitz.
דרכיה דרכי-נעם וכל-נתיבותיה שלום | 17 |
All ihre Wege sind der Wohlfahrt Wege; all ihre Pfade sind nur Heil.
עץ-חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר | 18 |
Ein Lebensbaum für den, der sie ergreift, und wer sie festhält, ist beglückt.
יהוה--בחכמה יסד-ארץ כונן שמים בתבונה | 19 |
Durch Weisheit gründete der Herr die Erde; durch Einsicht machte er den Himmel fest.
בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו-טל | 20 |
Durch seine Kunst ergießen sich die Ozeane und senden Wolken Tau herab.
בני אל-ילזו מעיניך נצר תשיה ומזמה | 21 |
Mein Sohn! Laß sie nicht aus den Augen! Bewahre Umsicht, klugen Rat!
ויהיו חיים לנפשך וחן לגרגרתיך | 22 |
So werden sie für dich zum Leben, für deinen Hals zu anmutsvollem Schmuck.
אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף | 23 |
Dann gehst du sicher deines Weges; dein Fuß stößt nirgends an.
אם-תשכב לא-תפחד ושכבת וערבה שנתך | 24 |
Wenn du dich niederlegst, dann brauchst du keine Furcht zu haben, und wenn du schläfst, ist süß dein Schlummer.
אל-תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא | 25 |
Vor plötzlichem Erschrecken brauchst du dich nicht zu ängstigen, nicht vor dem Unheil für den Frevler, daß es käme.
כי-יהוה יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד | 26 |
Der Herr ist deine Zuversicht: Er hütet vor Verstrickung deinen Fuß.
אל-תמנע-טוב מבעליו-- בהיות לאל ידיך (ידך) לעשות | 27 |
Versag nicht dem die Wohltaten, der sie verdient, wenn es in deiner Macht steht, sie zu spenden!
אל-תאמר לרעיך (לרעך) לך ושוב--ומחר אתן ויש אתך | 28 |
Sag nicht zu deinem Nächsten: "Geh fort! Komm später! Ich geb dir morgen etwas", wenn du es heute kannst.
אל-תחרש על-רעך רעה והוא-יושב לבטח אתך | 29 |
Ersinn nicht Böses gegen deinen Nächsten, vor allem nicht, solang er arglos bei dir wohnt!
אל-תרוב (תריב) עם-אדם חנם-- אם-לא גמלך רעה | 30 |
Mit keinem Menschen streite ohne Grund, wenn er dir nichts zuleid getan!
אל-תקנא באיש חמס ואל-תבחר בכל-דרכיו | 31 |
Beneide nicht die Herrenmenschen, wähl keinen ihrer Wege!
כי תועבת יהוה נלוז ואת-ישרים סודו | 32 |
Der Arge ist dem Herrn ein Greuel; ein Freund ist er den aufrichtigen Seelen.
מארת יהוה בבית רשע ונוה צדיקים יברך | 33 |
Der Fluch des Herrn ruht auf des Frevlers Haus; der Frommen Wohnstatt segnet er.
אם-ללצים הוא-יליץ ולעניים (ולענוים) יתן-חן | 34 |
Der Mühe, die sich Spötter machen, spottet er; den frommen Duldern gibt er reichlich.
כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון | 35 |
Den Weisen kommt die Ehre zu; die Toren kommen an den Pranger.