מִשְׁלֵי 3
| בני תורתי אל-תשכח ומצותי יצר לבך | 1 |
Mi sone, foryete thou not my lawe; and thyn herte kepe my comaundementis.
| כי ארך ימים ושנות חיים-- ושלום יוסיפו לך | 2 |
For tho schulen sette to thee the lengthe of daies, and the yeeris of lijf, and pees.
| חסד ואמת אל-יעזבך קשרם על-גרגרותיך כתבם על-לוח לבך | 3 |
Merci and treuthe forsake thee not; bynde thou tho to thi throte, and write in the tablis of thin herte.
| ומצא-חן ושכל-טוב-- בעיני אלהים ואדם | 4 |
And thou schalt fynde grace, and good teching bifore God and men.
| בטח אל-יהוה בכל-לבך ואל-בינתך אל-תשען | 5 |
Haue thou trist in the Lord, of al thin herte; and triste thou not to thi prudence.
| בכל-דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך | 6 |
In alle thi weies thenke thou on hym, and he schal dresse thi goyngis.
| אל-תהי חכם בעיניך ירא את-יהוה וסור מרע | 7 |
Be thou not wijs anentis thi silf; drede thou God, and go awei fro yuel.
| רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך | 8 |
For whi helthe schal be in thi nawle, and moisting of thi boonys.
| כבד את-יהוה מהונך ומראשית כל-תבואתך | 9 |
Onoure thou the Lord of thi catel, and of the beste of alle thi fruytis yyue thou to pore men;
| וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו | 10 |
and thi bernes schulen be fillid with abundaunce, and pressours schulen flowe with wiyn.
| מוסר יהוה בני אל-תמאס ואל-תקץ בתוכחתו | 11 |
My sone, caste thou not awei the teching of the Lord; and faile thou not, whanne thou art chastisid of him.
| כי את אשר יאהב יהוה יוכיח וכאב את-בן ירצה | 12 |
For the Lord chastisith hym, whom he loueth; and as a fadir in the sone he plesith hym.
| אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה | 13 |
Blessid is the man that fyndith wisdom, and which flowith with prudence.
| כי טוב סחרה מסחר-כסף ומחרוץ תבואתה | 14 |
The geting therof is betere than the marchaundie of gold and of siluer; the fruytis therof ben the firste and clenneste.
| יקרה היא מפניים (מפנינים) וכל-חפציך לא ישוו-בה | 15 |
It is preciousere than alle richessis; and alle thingis that ben desirid, moun not be comparisound to this.
| ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד | 16 |
Lengthe of daies is in the riythalf therof, and richessis and glorie ben in the lifthalf therof.
| דרכיה דרכי-נעם וכל-נתיבותיה שלום | 17 |
The weies therof ben feire weies, and alle the pathis therof ben pesible.
| עץ-חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר | 18 |
It is a tre of lijf to hem that taken it; and he that holdith it, is blessid.
| יהוה--בחכמה יסד-ארץ כונן שמים בתבונה | 19 |
The Lord foundide the erthe bi wisdom; he stablischide heuenes bi prudence.
| בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו-טל | 20 |
The depthis of watris braken out bi his wisdom; and cloudis wexen togidere bi dewe.
| בני אל-ילזו מעיניך נצר תשיה ומזמה | 21 |
My sone, these thingis flete not awey fro thin iyen; kepe thou my lawe, and my counsel;
| ויהיו חיים לנפשך וחן לגרגרתיך | 22 |
and lijf schal be to thi soule, and grace `schal be to thi chekis.
| אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף | 23 |
Thanne thou schalt go tristili in thi weie; and thi foot schal not snapere.
| אם-תשכב לא-תפחד ושכבת וערבה שנתך | 24 |
If thou schalt slepe, thou schalt not drede; thou schalt reste, and thi sleep schal be soft.
| אל-תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא | 25 |
Drede thou not bi sudeyne feer, and the powers of wickid men fallynge in on thee.
| כי-יהוה יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד | 26 |
For the Lord schal be at thi side; and he schal kepe thi foot, that thou be not takun.
| אל-תמנע-טוב מבעליו-- בהיות לאל ידיך (ידך) לעשות | 27 |
Nil thou forbede to do wel him that mai; if thou maist, and do thou wel.
| אל-תאמר לרעיך (לרעך) לך ושוב--ומחר אתן ויש אתך | 28 |
Seie thou not to thi frend, Go, and turne thou ayen, and to morewe Y schal yyue to thee; whanne thou maist yyue anoon.
| אל-תחרש על-רעך רעה והוא-יושב לבטח אתך | 29 |
Ymagyne thou not yuel to thi freend, whanne he hath trist in thee.
| אל-תרוב (תריב) עם-אדם חנם-- אם-לא גמלך רעה | 30 |
Stryue thou not ayens a man with out cause, whanne he doith noon yuel to thee.
| אל-תקנא באיש חמס ואל-תבחר בכל-דרכיו | 31 |
Sue thou not an vniust man, sue thou not hise weies.
| כי תועבת יהוה נלוז ואת-ישרים סודו | 32 |
For ech disseyuer is abhomynacioun of the Lord; and his speking is with simple men.
| מארת יהוה בבית רשע ונוה צדיקים יברך | 33 |
Nedinesse is sent of the Lord in the hous of a wickid man; but the dwelling places of iust men schulen be blessid.
| אם-ללצים הוא-יליץ ולעניים (ולענוים) יתן-חן | 34 |
He schal scorne scorneris; and he schal yyue grace to mylde men.
| כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון | 35 |
Wise men schulen haue glorie; enhaunsing of foolis is schenschipe.
