< מִשְׁלֵי 29 >
איש תוכחות מקשה-ערף-- פתע ישבר ואין מרפא | 1 |
Un homme qui mérite d’être repris, et qui raidit le cou, Sera brisé subitement et sans remède.
ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם | 2 |
Quand les justes se multiplient, le peuple est dans la joie; Quand le méchant domine, le peuple gémit.
איש-אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד-הון | 3 |
Un homme qui aime la sagesse réjouit son père, Mais celui qui fréquente des prostituées dissipe son bien.
מלך--במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה | 4 |
Un roi affermit le pays par la justice, Mais celui qui reçoit des présents le ruine.
גבר מחליק על-רעהו רשת פורש על-פעמיו | 5 |
Un homme qui flatte son prochain Tend un filet sous ses pas.
בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח | 6 |
Il y a un piège dans le péché de l’homme méchant, Mais le juste triomphe et se réjouit.
ידע צדיק דין דלים רשע לא-יבין דעת | 7 |
Le juste connaît la cause des pauvres, Mais le méchant ne comprend pas la science.
אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף | 8 |
Les moqueurs soufflent le feu dans la ville, Mais les sages calment la colère.
איש-חכם--נשפט את-איש אויל ורגז ושחק ואין נחת | 9 |
Si un homme sage conteste avec un insensé, Il aura beau se fâcher ou rire, la paix n’aura pas lieu.
אנשי דמים ישנאו-תם וישרים יבקשו נפשו | 10 |
Les hommes de sang haïssent l’homme intègre, Mais les hommes droits protègent sa vie.
כל-רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה | 11 |
L’insensé met en dehors toute sa passion, Mais le sage la contient.
משל מקשיב על-דבר-שקר-- כל-משרתיו רשעים | 12 |
Quand celui qui domine a égard aux paroles mensongères, Tous ses serviteurs sont des méchants.
רש ואיש תככים נפגשו-- מאיר עיני שניהם יהוה | 13 |
Le pauvre et l’oppresseur se rencontrent; C’est l’Éternel qui éclaire les yeux de l’un et de l’autre.
מלך שופט באמת דלים-- כסאו לעד יכון | 14 |
Un roi qui juge fidèlement les pauvres Aura son trône affermi pour toujours.
שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו | 15 |
La verge et la correction donnent la sagesse, Mais l’enfant livré à lui-même fait honte à sa mère.
ברבות רשעים ירבה-פשע וצדיקים במפלתם יראו | 16 |
Quand les méchants se multiplient, le péché s’accroît; Mais les justes contempleront leur chute.
יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך | 17 |
Châtie ton fils, et il te donnera du repos, Et il procurera des délices à ton âme.
באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו | 18 |
Quand il n’y a pas de révélation, le peuple est sans frein; Heureux s’il observe la loi!
בדברים לא-יוסר עבד כי-יבין ואין מענה | 19 |
Ce n’est pas par des paroles qu’on châtie un esclave; Même s’il comprend, il n’obéit pas.
חזית--איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו | 20 |
Si tu vois un homme irréfléchi dans ses paroles, Il y a plus à espérer d’un insensé que de lui.
מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון | 21 |
Le serviteur qu’on traite mollement dès l’enfance Finit par se croire un fils.
איש-אף יגרה מדון ובעל חמה רב-פשע | 22 |
Un homme colère excite des querelles, Et un furieux commet beaucoup de péchés.
גאות אדם תשפילנו ושפל-רוח יתמך כבוד | 23 |
L’orgueil d’un homme l’abaisse, Mais celui qui est humble d’esprit obtient la gloire.
חולק עם-גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד | 24 |
Celui qui partage avec un voleur est ennemi de son âme; Il entend la malédiction, et il ne déclare rien.
חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב | 25 |
La crainte des hommes tend un piège, Mais celui qui se confie en l’Éternel est protégé.
רבים מבקשים פני-מושל ומיהוה משפט-איש | 26 |
Beaucoup de gens recherchent la faveur de celui qui domine, Mais c’est l’Éternel qui fait droit à chacun.
תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר-דרך | 27 |
L’homme inique est en abomination aux justes, Et celui dont la voie est droite est en abomination aux méchants.