מִשְׁלֵי 29
| איש תוכחות מקשה-ערף-- פתע ישבר ואין מרפא | 1 |
He, that being often reproved hardeneth [his] neck, shall suddenly be destroyed, and that without remedy.
| ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם | 2 |
When the righteous are in authority, the people rejoice: but when the wicked beareth rule, the people mourn.
| איש-אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד-הון | 3 |
He that loveth wisdom rejoiceth his father: but he that keepeth company with harlots spendeth [his] substance.
| מלך--במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה | 4 |
The king by judgment establisheth the land: but he that receiveth gifts overthroweth it.
| גבר מחליק על-רעהו רשת פורש על-פעמיו | 5 |
A man that flattereth his neighbor spreadeth a net for his feet.
| בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח | 6 |
In the transgression of an evil man [there is] a snare: but the righteous doth sing and rejoice.
| ידע צדיק דין דלים רשע לא-יבין דעת | 7 |
The righteous considereth the cause of the poor: [but] the wicked regardeth not to know [it].
| אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף | 8 |
Scornful men bring a city into a snare: but wise [men] turn away wrath.
| איש-חכם--נשפט את-איש אויל ורגז ושחק ואין נחת | 9 |
[If] a wise man contendeth with a foolish man, whether he rageth or laugheth, [there is] no rest.
| אנשי דמים ישנאו-תם וישרים יבקשו נפשו | 10 |
The blood-thirsty hate the upright: but the just seek his soul.
| כל-רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה | 11 |
A fool uttereth all his mind: but a wise [man] keepeth it in till afterwards.
| משל מקשיב על-דבר-שקר-- כל-משרתיו רשעים | 12 |
If a ruler hearkeneth to lies, all his servants [are] wicked.
| רש ואיש תככים נפגשו-- מאיר עיני שניהם יהוה | 13 |
The poor and the deceitful man meet together: the LORD enlighteneth both their eyes.
| מלך שופט באמת דלים-- כסאו לעד יכון | 14 |
The king that faithfully judgeth the poor, his throne shall be established for ever.
| שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו | 15 |
The rod and reproof give wisdom: but a child left [to himself] bringeth his mother to shame.
| ברבות רשעים ירבה-פשע וצדיקים במפלתם יראו | 16 |
When the wicked are multiplied, transgression increaseth: but the righteous shall see their fall.
| יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך | 17 |
Correct thy son, and he shall give thee rest; yes, he shall give delight to thy soul.
| באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו | 18 |
Where [there is] no vision, the people perish: but he that keepeth the law, happy [is] he.
| בדברים לא-יוסר עבד כי-יבין ואין מענה | 19 |
A servant will not be corrected by words: for though he understandeth, he will not answer.
| חזית--איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו | 20 |
Seest thou a man [that is] hasty in his words? [there is] more hope of a fool than of him.
| מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון | 21 |
He that delicately bringeth up his servant from a child shall have him at length become [his] son.
| איש-אף יגרה מדון ובעל חמה רב-פשע | 22 |
An angry man stirreth up strife, and a furious man aboundeth in transgression.
| גאות אדם תשפילנו ושפל-רוח יתמך כבוד | 23 |
A man's pride shall bring him low: but honor shall uphold the humble in spirit.
| חולק עם-גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד | 24 |
Whoever is partner with a thief, hateth his own soul: he heareth cursing, and discloseth [it] not.
| חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב | 25 |
The fear of man bringeth a snare: but he who putteth his trust in the LORD shall be safe.
| רבים מבקשים פני-מושל ומיהוה משפט-איש | 26 |
Many seek the ruler's favor; but [every] man's judgment [cometh] from the LORD.
| תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר-דרך | 27 |
An unjust man [is] an abomination to the just: and [he that is] upright in the way [is] abomination to the wicked.
