מִשְׁלֵי 29
| איש תוכחות מקשה-ערף-- פתע ישבר ואין מרפא | 1 |
He that being often reproved hardeneth his neck shall suddenly be broken, and that without remedy.
| ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם | 2 |
When the righteous are increased, the people rejoice: but when a wicked man beareth rule, the people sigh.
| איש-אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד-הון | 3 |
Whoso loveth wisdom rejoiceth his father: but he that keepeth company with harlots wasteth [his] substance.
| מלך--במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה | 4 |
The king by judgment establisheth the land: but he that exacteth gifts overthroweth it.
| גבר מחליק על-רעהו רשת פורש על-פעמיו | 5 |
A man that flattereth his neighbour spreadeth a net for his steps.
| בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח | 6 |
In the transgression of an evil man there is a snare: but the righteous doth sing and rejoice.
| ידע צדיק דין דלים רשע לא-יבין דעת | 7 |
The righteous taketh knowledge of the cause of the poor: the wicked hath not understanding to know [it].
| אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף | 8 |
Scornful men set a city in a flame: but wise men turn away wrath.
| איש-חכם--נשפט את-איש אויל ורגז ושחק ואין נחת | 9 |
If a wise man hath a controversy with a foolish man, whether he be angry or laugh, there will be no rest.
| אנשי דמים ישנאו-תם וישרים יבקשו נפשו | 10 |
The bloodthirsty hate him that is perfect: and as for the upright, they seek his life.
| כל-רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה | 11 |
A fool uttereth all his anger: but a wise man keepeth it back and stilleth it.
| משל מקשיב על-דבר-שקר-- כל-משרתיו רשעים | 12 |
If a ruler hearkeneth to falsehood, all his servants are wicked.
| רש ואיש תככים נפגשו-- מאיר עיני שניהם יהוה | 13 |
The poor man and the oppressor meet together: the LORD lighteneth the eyes of them both.
| מלך שופט באמת דלים-- כסאו לעד יכון | 14 |
The king that faithfully judgeth the poor, his throne shall be established for ever.
| שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו | 15 |
The rod and reproof give wisdom: but a child left to himself causeth shame to his mother.
| ברבות רשעים ירבה-פשע וצדיקים במפלתם יראו | 16 |
When the wicked are increased, transgression increaseth: but the righteous shall look upon their fall.
| יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך | 17 |
Correct thy son, and he shall give thee rest; yea, he shall give delight unto thy soul.
| באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו | 18 |
Where there is no vision, the people cast off restraint: but he that keepeth the law, happy is he.
| בדברים לא-יוסר עבד כי-יבין ואין מענה | 19 |
A servant will not be corrected by words: for though he understand he will not give heed.
| חזית--איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו | 20 |
Seest thou a man that is hasty in his words? there is more hope of a fool than of him.
| מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון | 21 |
He that delicately bringeth up his servant from a child shall have him become a son at the last.
| איש-אף יגרה מדון ובעל חמה רב-פשע | 22 |
An angry man stirreth up strife, and a wrathful man aboundeth in transgression.
| גאות אדם תשפילנו ושפל-רוח יתמך כבוד | 23 |
A man’s pride shall bring him low: but he that is of a lowly spirit shall obtain honour.
| חולק עם-גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד | 24 |
Whoso is partner with a thief hateth his own soul: he heareth the adjuration and uttereth nothing.
| חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב | 25 |
The fear of man bringeth a snare: but whoso putteth his trust in the LORD shall be safe.
| רבים מבקשים פני-מושל ומיהוה משפט-איש | 26 |
Many seek the ruler’s favour: but a man’s judgment [cometh] from the LORD.
| תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר-דרך | 27 |
An unjust man is an abomination to the righteous: and he that is upright in the way is an abomination to the wicked.
