< מִשְׁלֵי 29 >
איש תוכחות מקשה-ערף-- פתע ישבר ואין מרפא | 1 |
He that being often reproved hardeneth his neck, shall suddenly be destroyed, and without remedy.
ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם | 2 |
When the righteous increase, the people rejoice; but when the wicked beareth rule, the people mourn.
איש-אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד-הון | 3 |
Whoso loveth wisdom rejoiceth his father; but he that is a companion of harlots destroyeth [his] substance.
מלך--במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה | 4 |
A king by just judgment establisheth the land; but he that taketh gifts overthroweth it.
גבר מחליק על-רעהו רשת פורש על-פעמיו | 5 |
A man that flattereth his neighbour spreadeth a net for his steps.
בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח | 6 |
In the transgression of an evil man there is a snare; but the righteous shall sing and rejoice.
ידע צדיק דין דלים רשע לא-יבין דעת | 7 |
The righteous taketh knowledge of the cause of the poor; the wicked understandeth not knowledge.
אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף | 8 |
Scornful men set the city in a flame; but the wise turn away anger.
איש-חכם--נשפט את-איש אויל ורגז ושחק ואין נחת | 9 |
If a wise man contendeth with a fool, whether he rage or laugh, [he] hath no rest.
אנשי דמים ישנאו-תם וישרים יבקשו נפשו | 10 |
The bloodthirsty hate the perfect, but the upright care for his soul.
כל-רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה | 11 |
A fool uttereth all his mind; but a wise [man] keepeth it back.
משל מקשיב על-דבר-שקר-- כל-משרתיו רשעים | 12 |
If a ruler hearken to lying words, all his servants are wicked.
רש ואיש תככים נפגשו-- מאיר עיני שניהם יהוה | 13 |
The indigent and the oppressor meet together; Jehovah lighteneth the eyes of them both.
מלך שופט באמת דלים-- כסאו לעד יכון | 14 |
A king that faithfully judgeth the poor, his throne shall be established for ever.
שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו | 15 |
The rod and reproof give wisdom; but a child left [to himself] bringeth his mother to shame.
ברבות רשעים ירבה-פשע וצדיקים במפלתם יראו | 16 |
When the wicked increase, transgression increaseth; but the righteous shall see their fall.
יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך | 17 |
Chasten thy son, and he shall give thee rest, and shall give delight unto thy soul.
באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו | 18 |
Where there is no vision the people cast off restraint; but happy is he that keepeth the law.
בדברים לא-יוסר עבד כי-יבין ואין מענה | 19 |
A servant is not corrected by words: he understandeth indeed, but he will not answer.
חזית--איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו | 20 |
Hast thou seen a man hasty in his words? there is more hope of a fool than of him.
מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון | 21 |
He that delicately bringeth up his servant from a child, shall in the end have him as a son.
איש-אף יגרה מדון ובעל חמה רב-פשע | 22 |
An angry man exciteth contention; and a furious man aboundeth in transgression.
גאות אדם תשפילנו ושפל-רוח יתמך כבוד | 23 |
A man's pride bringeth him low; but the humble in spirit shall obtain honour.
חולק עם-גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד | 24 |
Whoso shareth with a thief hateth his own soul: he heareth the adjuration, and declareth not.
חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב | 25 |
The fear of man bringeth a snare; but whoso putteth his confidence in Jehovah is protected.
רבים מבקשים פני-מושל ומיהוה משפט-איש | 26 |
Many seek the ruler's face; but a man's right judgment is from Jehovah.
תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר-דרך | 27 |
An unjust man is an abomination to the righteous; and he that is of upright way is an abomination to the wicked [man].