< מִשְׁלֵי 29 >
איש תוכחות מקשה-ערף-- פתע ישבר ואין מרפא | 1 |
He that being often reproved hardeneth his neck Shall suddenly be destroyed, and that without remedy.
ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם | 2 |
When the righteous are increased, the people rejoice; But when a wicked man beareth rule, the people sigh.
איש-אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד-הון | 3 |
Whoso loveth wisdom rejoiceth his father; But he that keepeth company with harlots wasteth [his] substance.
מלך--במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה | 4 |
The king by justice establisheth the land; But he that exacteth gifts overthroweth it.
גבר מחליק על-רעהו רשת פורש על-פעמיו | 5 |
A man that flattereth his neighbor Spreadeth a net for his steps.
בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח | 6 |
In the transgression of an evil man there is a snare; But the righteous doth sing and rejoice.
ידע צדיק דין דלים רשע לא-יבין דעת | 7 |
The righteous taketh knowledge of the cause of the poor; The wicked hath not understanding to know [it].
אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף | 8 |
Scoffers set a city in a flame; But wise men turn away wrath.
איש-חכם--נשפט את-איש אויל ורגז ושחק ואין נחת | 9 |
If a wise man hath a controversy with a foolish man, Whether he be angry or laugh, there will be no rest.
אנשי דמים ישנאו-תם וישרים יבקשו נפשו | 10 |
The bloodthirsty hate him that is perfect; And as for the upright, they seek his life.
כל-רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה | 11 |
A fool uttereth all his anger; But a wise man keepeth it back and stilleth it.
משל מקשיב על-דבר-שקר-- כל-משרתיו רשעים | 12 |
If a ruler hearkeneth to falsehood, All his servants are wicked.
רש ואיש תככים נפגשו-- מאיר עיני שניהם יהוה | 13 |
The poor man and the oppressor meet together; Jehovah lighteneth the eyes of them both.
מלך שופט באמת דלים-- כסאו לעד יכון | 14 |
The king that faithfully judgeth the poor, His throne shall be established for ever.
שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו | 15 |
The rod and reproof give wisdom; But a child left to himself causeth shame to his mother.
ברבות רשעים ירבה-פשע וצדיקים במפלתם יראו | 16 |
When the wicked are increased, transgression increaseth; But the righteous shall look upon their fall.
יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך | 17 |
Correct thy son, and he will give thee rest; Yea, he will give delight unto thy soul.
באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו | 18 |
Where there is no vision, the people cast off restraint; But he that keepeth the law, happy is he.
בדברים לא-יוסר עבד כי-יבין ואין מענה | 19 |
A servant will not be corrected by words; For though he understand, he will not give heed.
חזית--איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו | 20 |
Seest thou a man that is hasty in his words? There is more hope of a fool than of him.
מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון | 21 |
He that delicately bringeth up his servant from a child Shall have him become a son at the last.
איש-אף יגרה מדון ובעל חמה רב-פשע | 22 |
An angry man stirreth up strife, And a wrathful man aboundeth in transgression.
גאות אדם תשפילנו ושפל-רוח יתמך כבוד | 23 |
A man’s pride shall bring him low; But he that is of a lowly spirit shall obtain honor.
חולק עם-גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד | 24 |
Whoso is partner with a thief hateth his own soul; He heareth the adjuration and uttereth nothing.
חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב | 25 |
The fear of man bringeth a snare; But whoso putteth his trust in Jehovah shall be safe.
רבים מבקשים פני-מושל ומיהוה משפט-איש | 26 |
Many seek the ruler’s favor; But a man’s judgment [cometh] from Jehovah.
תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר-דרך | 27 |
An unjust man is an abomination to the righteous; And he that is upright in the way is an abomination to the wicked.