מִשְׁלֵי 29
| איש תוכחות מקשה-ערף-- פתע ישבר ואין מרפא | 1 |
Hvo Nakken gør stiv, skønt revset tit, han knuses brat uden Lægedom.
| ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם | 2 |
Er der mange retfærdige, glædes Folket, men råder de gudløse, sukker Folket.
| איש-אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד-הון | 3 |
Hvo Visdom elsker, glæder sin Fader, hvo Skøger omgås, bortødsler Gods.
| מלך--במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה | 4 |
Kongen grundfæster Landet med Ret, en Udsuger lægger det øde.
| גבר מחליק על-רעהו רשת פורש על-פעמיו | 5 |
Mand, der smigrer sin Næste, breder et Net for hans Fod.
| בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח | 6 |
I sin Brøde hildes den onde, den retfærdige jubler af Glæde.
| ידע צדיק דין דלים רשע לא-יבין דעת | 7 |
Den retfærdige kender de ringes Retssag; den gudløse skønner intet.
| אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף | 8 |
Spottere ophidser Byen, men Vismænd, de stiller Vrede.
| איש-חכם--נשפט את-איש אויל ורגז ושחק ואין נחת | 9 |
Går Vismand i Rette med Dåre, vredes og ler han, alt preller af.
| אנשי דמים ישנאו-תם וישרים יבקשו נפשו | 10 |
De blodtørstige hader lydefri Mand, de retsindige tager sig af ham.
| כל-רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה | 11 |
En Tåbe slipper al sin Voldsomhed løs, Vismand stiller den omsider.
| משל מקשיב על-דבר-שקר-- כל-משרתיו רשעים | 12 |
En Fyrste, som lytter til Løgnetale, får lufter gudløse Tjenere.
| רש ואיש תככים נפגשו-- מאיר עיני שניהם יהוה | 13 |
Fattigmand og Blodsuger mødes, HERREN giver begges Øjne Glans.
| מלך שופט באמת דלים-- כסאו לעד יכון | 14 |
En Konge, der dømmer de ringe med Ret, hans Trone står fast evindelig.
| שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו | 15 |
Ris og Revselse, det giver Visdom, uvorn Dreng gør sin Moder Skam.
| ברבות רשעים ירבה-פשע וצדיקים במפלתם יראו | 16 |
Bliver mange gudløse tiltager Synd; retfærdige ser med Fryd deres Fald.
| יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך | 17 |
Tugt din Søn, så kvæger han dig og bringer din Sjæl, hvad der smager.
| באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו | 18 |
Uden Syner forvildes et Folk; salig den, der vogter på Loven.
| בדברים לא-יוסר עבד כי-יבין ואין מענה | 19 |
Med Ord lader Træl sig ikke tugte, han fatter dem vel, men adlyder ikke.
| חזית--איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו | 20 |
Ser du en Mand, der er hastig til Tale, for en Tåbe er der snarere Håb end for ham.
| מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון | 21 |
Forvænner man sin Træl fra ung, vil han til sidst være Herre.
| איש-אף יגרה מדון ובעל חמה רב-פשע | 22 |
Hidsig Mand vækker Strid, vredladen Mand gør megen Synd.
| גאות אדם תשפילנו ושפל-רוח יתמך כבוד | 23 |
Et Menneskes Hovmod ydmyger ham, den ydmyge opnår Ære.
| חולק עם-גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד | 24 |
Hæleren hader sit Liv, han hører Forbandelsen, men melder intet.
| חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב | 25 |
Frygt for Mennesker leder i Snare, men den, der stoler på HERREN, er bjærget.
| רבים מבקשים פני-מושל ומיהוה משפט-איש | 26 |
Mange søger en Fyrstes Gunst; Mands Ret er dog fra HERREN.
| תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר-דרך | 27 |
Urettens Mand er retfærdiges Gru, hvo redeligt vandrer, gudløses Gru.
