< מִשְׁלֵי 29 >
איש תוכחות מקשה-ערף-- פתע ישבר ואין מרפא | 1 |
人屡次受责罚,仍然硬着颈项; 他必顷刻败坏,无法可治。
ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם | 2 |
义人增多,民就喜乐; 恶人掌权,民就叹息。
איש-אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד-הון | 3 |
爱慕智慧的,使父亲喜乐; 与妓女结交的,却浪费钱财。
מלך--במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה | 4 |
王借公平,使国坚定; 索要贿赂,使国倾败。
גבר מחליק על-רעהו רשת פורש על-פעמיו | 5 |
谄媚邻舍的, 就是设网罗绊他的脚。
בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח | 6 |
恶人犯罪,自陷网罗; 惟独义人欢呼喜乐。
ידע צדיק דין דלים רשע לא-יבין דעת | 7 |
义人知道查明穷人的案; 恶人没有聪明,就不得而知。
אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף | 8 |
亵慢人煽惑通城; 智慧人止息众怒。
איש-חכם--נשפט את-איש אויל ורגז ושחק ואין נחת | 9 |
智慧人与愚妄人相争, 或怒或笑,总不能使他止息。
אנשי דמים ישנאו-תם וישרים יבקשו נפשו | 10 |
好流人血的,恨恶完全人, 索取正直人的性命。
כל-רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה | 11 |
愚妄人怒气全发; 智慧人忍气含怒。
משל מקשיב על-דבר-שקר-- כל-משרתיו רשעים | 12 |
君王若听谎言, 他一切臣仆都是奸恶。
רש ואיש תככים נפגשו-- מאיר עיני שניהם יהוה | 13 |
贫穷人、强暴人在世相遇; 他们的眼目都蒙耶和华光照。
מלך שופט באמת דלים-- כסאו לעד יכון | 14 |
君王凭诚实判断穷人; 他的国位必永远坚立。
שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו | 15 |
杖打和责备能加增智慧; 放纵的儿子使母亲羞愧。
ברבות רשעים ירבה-פשע וצדיקים במפלתם יראו | 16 |
恶人加多,过犯也加多, 义人必看见他们跌倒。
יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך | 17 |
管教你的儿子,他就使你得安息, 也必使你心里喜乐。
באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו | 18 |
没有异象,民就放肆; 惟遵守律法的,便为有福。
בדברים לא-יוסר עבד כי-יבין ואין מענה | 19 |
只用言语,仆人不肯受管教; 他虽然明白,也不留意。
חזית--איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו | 20 |
你见言语急躁的人吗? 愚昧人比他更有指望。
מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון | 21 |
人将仆人从小娇养, 这仆人终久必成了他的儿子。
איש-אף יגרה מדון ובעל חמה רב-פשע | 22 |
好气的人挑启争端; 暴怒的人多多犯罪。
גאות אדם תשפילנו ושפל-רוח יתמך כבוד | 23 |
人的高傲必使他卑下; 心里谦逊的,必得尊荣。
חולק עם-גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד | 24 |
人与盗贼分赃,是恨恶自己的性命; 他听见叫人发誓的声音,却不言语。
חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב | 25 |
惧怕人的,陷入网罗; 惟有倚靠耶和华的,必得安稳。
רבים מבקשים פני-מושל ומיהוה משפט-איש | 26 |
求王恩的人多; 定人事乃在耶和华。
תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר-דרך | 27 |
为非作歹的,被义人憎嫌; 行事正直的,被恶人憎恶。