מִשְׁלֵי 28

1 נסו ואין-רדף רשע וצדיקים ככפיר יבטח

נָסוּ וְאֵין־רֹדֵף רָשָׁע וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָֽח׃

2 בפשע ארץ רבים שריה ובאדם מבין ידע כן יאריך

בְּפֶשַֽׁע אֶרֶץ רַבִּים שָׂרֶיהָ וּבְאָדָם מֵבִין יֹדֵעַ כֵּן יַאֲרִֽיךְ׃

3 גבר-רש ועשק דלים-- מטר סחף ואין לחם

גֶּבֶר רָשׁ וְעֹשֵׁק דַּלִּים מָטָר סֹחֵף וְאֵין לָֽחֶם׃

4 עזבי תורה יהללו רשע ושמרי תורה יתגרו בם

עֹזְבֵי תוֹרָה יְהַֽלְלוּ רָשָׁע וְשֹׁמְרֵי תוֹרָה יִתְגָּרוּ בָֽם׃

5 אנשי-רע לא-יבינו משפט ומבקשי יהוה יבינו כל

אַנְשֵׁי־רָע לֹא־יָבִינוּ מִשְׁפָּט וּמְבַקְשֵׁי יְהוָה יָבִינוּ כֹֽל׃

6 טוב-רש הולך בתמו-- מעקש דרכים והוא עשיר

טֽוֹב־רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ מֵעִקֵּשׁ דְּרָכַיִם וְהוּא עָשִֽׁיר׃

7 נוצר תורה בן מבין ורעה זוללים יכלים אביו

נוֹצֵר תּוֹרָה בֵּן מֵבִין וְרֹעֶה זֽוֹלְלִים יַכְלִים אָבִֽיו׃

8 מרבה הונו בנשך ובתרבית (ותרבית)-- לחונן דלים יקבצנו

מַרְבֶּה הוֹנוֹ בְּנֶשֶׁךְ ובתרבית וְתַרְבִּית לְחוֹנֵן דַּלִּים יִקְבְּצֶֽנּוּ׃

9 מסיר אזנו משמע תורה-- גם תפלתו תועבה

מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּֽם־תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָֽה׃

10 משגה ישרים בדרך רע--בשחותו הוא-יפול ותמימים ינחלו-טוב

מַשְׁגֶּה יְשָׁרִים ׀ בְּדֶרֶךְ רָע בִּשְׁחוּתוֹ הֽוּא־יִפּוֹל וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ־טֽוֹב׃

11 חכם בעיניו איש עשיר ודל מבין יחקרנו

חָכָם בְּעֵינָיו אִישׁ עָשִׁיר וְדַל מֵבִין יַחְקְרֶֽנּוּ׃

12 בעלץ צדיקים רבה תפארת ובקום רשעים יחפש אדם

בַּעֲלֹץ צַדִּיקִים רַבָּה תִפְאָרֶת וּבְקוּם רְשָׁעִים יְחֻפַּשׂ אָדָֽם׃

13 מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועזב ירחם

מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָֽם׃

14 אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה

אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָֽה׃

15 ארי-נהם ודב שוקק-- מושל רשע על עם-דל

אֲרִי־נֹהֵם וְדֹב שׁוֹקֵק מֹשֵׁל רָשָׁע עַל עַם־דָּֽל׃

16 נגיד--חסר תבונות ורב מעשקות שנאי (שנא) בצע יאריך ימים

נָגִיד חֲסַר תְּבוּנוֹת וְרַב מַעֲשַׁקּוֹת שנאי שֹׂנֵא בֶצַע יַאֲרִיךְ יָמִֽים׃

17 אדם עשק בדם-נפש-- עד-בור ינוס אל-יתמכו-בו

אָדָם עָשֻׁק בְּדַם־נָפֶשׁ עַד־בּוֹר יָנוּס אַל־יִתְמְכוּ־בֽוֹ׃

18 הולך תמים יושע ונעקש דרכים יפול באחת

הוֹלֵךְ תָּמִים יִוָּשֵׁעַ וְנֶעְקַשׁ דְּרָכַיִם יִפּוֹל בְּאֶחָֽת׃

19 עבד אדמתו ישבע-לחם ומרדף ריקים ישבע-ריש

עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִֽשְׂבַּֽע־לָחֶם וּמְרַדֵּף רֵקִים יִֽשְׂבַּֽע־רִֽישׁ׃

20 איש אמונות רב-ברכות ואץ להעשיר לא ינקה

אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב־בְּרָכוֹת וְאָץ לְהַעֲשִׁיר לֹא יִנָּקֶֽה׃

21 הכר-פנים לא-טוב ועל-פת-לחם יפשע-גבר

הַֽכֵּר־פָּנִים לֹא־טוֹב וְעַל־פַּת־לֶחֶם יִפְשַׁע־גָּֽבֶר׃

22 נבהל להון--איש רע עין ולא-ידע כי-חסר יבאנו

נִֽבֳהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן וְלֹֽא־יֵדַע כִּי־חֶסֶר יְבֹאֶֽנּוּ׃

23 מוכיח אדם אחרי חן ימצא-- ממחליק לשון

מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא מִֽמַּחֲלִיק לָשֽׁוֹן׃

24 גוזל אביו ואמו--ואמר אין-פשע חבר הוא לאיש משחית

גּוֹזֵל ׀ אָבִיו וְאִמּוֹ וְאֹמֵר אֵֽין־פָּשַׁע חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִֽית׃

25 רחב-נפש יגרה מדון ובטח על-יהוה ידשן

רְחַב־נֶפֶשׁ יְגָרֶה מָדוֹן וּבוֹטֵחַ עַל־יְהוָה יְדֻשָּֽׁן׃

26 בוטח בלבו הוא כסיל והולך בחכמה הוא ימלט

בּוֹטֵחַ בְּלִבּוֹ הוּא כְסִיל וְהוֹלֵךְ בְּחָכְמָה הוּא יִמָּלֵֽט׃

27 נותן לרש אין מחסור ומעלים עיניו רב-מארות

נוֹתֵן לָרָשׁ אֵין מַחְסוֹר וּמַעְלִים עֵינָיו רַב־מְאֵרֽוֹת׃

28 בקום רשעים יסתר אדם ובאבדם ירבו צדיקים

בְּקוּם רְשָׁעִים יִסָּתֵר אָדָם וּבְאָבְדָם יִרְבּוּ צַדִּיקִֽים׃