מִשְׁלֵי 27
| אל-תתהלל ביום מחר כי לא-תדע מה-ילד יום | 1 |
[Ne glorieris in crastinum, ignorans quid superventura pariat dies.
| יהללך זר ולא-פיך נכרי ואל-שפתיך | 2 |
Laudet te alienus, et non os tuum; extraneus, et non labia tua.
| כבד-אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם | 3 |
Grave est saxum, et onerosa arena, sed ira stulti utroque gravior.
| אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה | 4 |
Ira non habet misericordiam nec erumpens furor, et impetum concitati ferre quis poterit?
| טובה תוכחת מגלה-- מאהבה מסתרת | 5 |
Melior est manifesta correptio quam amor absconditus.
| נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא | 6 |
Meliora sunt vulnera diligentis quam fraudulenta oscula odientis.
| נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל-מר מתוק | 7 |
Anima saturata calcabit favum, et anima esuriens etiam amarum pro dulci sumet.
| כצפור נודדת מן-קנה-- כן-איש נודד ממקומו | 8 |
Sicut avis transmigrans de nido suo, sic vir qui derelinquit locum suum.
| שמן וקטרת ישמח-לב ומתק רעהו מעצת-נפש | 9 |
Unguento et variis odoribus delectatur cor, et bonis amici consiliis anima dulcoratur.]
| רעך ורעה (ורע) אביך אל-תעזב-- ובית אחיך אל-תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק | 10 |
[Amicum tuum et amicum patris tui ne dimiseris, et domum fratris tui ne ingrediaris in die afflictionis tuæ. Melior est vicinus juxta quam frater procul.
| חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר | 11 |
Stude sapientiæ, fili mi, et lætifica cor meum, ut possis exprobranti respondere sermonem.
| ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו | 12 |
Astutus videns malum, absconditus est: parvuli transeuntes sustinuerunt dispendia.
| קח-בגדו כי-ערב זר ובעד נכריה חבלהו | 13 |
Tolle vestimentum ejus qui spopondit pro extraneo, et pro alienis aufer ei pignus.
| מברך רעהו בקול גדול--בבקר השכים קללה תחשב לו | 14 |
Qui benedicit proximo suo voce grandi, de nocte consurgens maledicenti similis erit.
| דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים (מדינים) נשתוה | 15 |
Tecta perstillantia in die frigoris et litigiosa mulier comparantur.
| צפניה צפן-רוח ושמן ימינו יקרא | 16 |
Qui retinet eam quasi qui ventum teneat, et oleum dexteræ suæ vocabit.
| ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני-רעהו | 17 |
Ferrum ferro exacuitur, et homo exacuit faciem amici sui.
| נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד | 18 |
Qui servat ficum comedet fructus ejus, et qui custos est domini sui glorificabitur.
| כמים הפנים לפנים-- כן לב-האדם לאדם | 19 |
Quomodo in aquis resplendent vultus prospicientium, sic corda hominum manifesta sunt prudentibus.
| שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה (Sheol h7585) | 20 |
Infernus et perditio numquam implentur: similiter et oculi hominum insatiabiles. (Sheol h7585)
| מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו | 21 |
Quomodo probatur in conflatorio argentum et in fornace aurum, sic probatur homo ore laudantis. Cor iniqui inquirit mala, cor autem rectum inquirit scientiam.
| אם תכתוש-את-האויל במכתש בתוך הריפות-- בעלי לא-תסור מעליו אולתו | 22 |
Si contuderis stultum in pila quasi ptisanas feriente desuper pilo, non auferetur ab eo stultitia ejus.]
| ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים | 23 |
[Diligenter agnosce vultum pecoris tui, tuosque greges considera:
| כי לא לעולם חסן ואם-נזר לדור דור (ודור) | 24 |
non enim habebis jugiter potestatem, sed corona tribuetur in generationem et generationem.
| גלה חציר ונראה-דשא ונאספו עשבות הרים | 25 |
Aperta sunt prata, et apparuerunt herbæ virentes, et collecta sunt fœna de montibus.
| כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים | 26 |
Agni ad vestimentum tuum, et hædi ad agri pretium.
| ודי חלב עזים--ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך | 27 |
Sufficiat tibi lac caprarum in cibos tuos, et in necessaria domus tuæ, et ad victum ancillis tuis.]
