< מִשְׁלֵי 27 >
אל-תתהלל ביום מחר כי לא-תדע מה-ילד יום | 1 |
[Ne glorieris in crastinum, ignorans quid superventura pariat dies.
יהללך זר ולא-פיך נכרי ואל-שפתיך | 2 |
Laudet te alienus, et non os tuum; extraneus, et non labia tua.
כבד-אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם | 3 |
Grave est saxum, et onerosa arena, sed ira stulti utroque gravior.
אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה | 4 |
Ira non habet misericordiam nec erumpens furor, et impetum concitati ferre quis poterit?
טובה תוכחת מגלה-- מאהבה מסתרת | 5 |
Melior est manifesta correptio quam amor absconditus.
נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא | 6 |
Meliora sunt vulnera diligentis quam fraudulenta oscula odientis.
נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל-מר מתוק | 7 |
Anima saturata calcabit favum, et anima esuriens etiam amarum pro dulci sumet.
כצפור נודדת מן-קנה-- כן-איש נודד ממקומו | 8 |
Sicut avis transmigrans de nido suo, sic vir qui derelinquit locum suum.
שמן וקטרת ישמח-לב ומתק רעהו מעצת-נפש | 9 |
Unguento et variis odoribus delectatur cor, et bonis amici consiliis anima dulcoratur.]
רעך ורעה (ורע) אביך אל-תעזב-- ובית אחיך אל-תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק | 10 |
[Amicum tuum et amicum patris tui ne dimiseris, et domum fratris tui ne ingrediaris in die afflictionis tuæ. Melior est vicinus juxta quam frater procul.
חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר | 11 |
Stude sapientiæ, fili mi, et lætifica cor meum, ut possis exprobranti respondere sermonem.
ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו | 12 |
Astutus videns malum, absconditus est: parvuli transeuntes sustinuerunt dispendia.
קח-בגדו כי-ערב זר ובעד נכריה חבלהו | 13 |
Tolle vestimentum ejus qui spopondit pro extraneo, et pro alienis aufer ei pignus.
מברך רעהו בקול גדול--בבקר השכים קללה תחשב לו | 14 |
Qui benedicit proximo suo voce grandi, de nocte consurgens maledicenti similis erit.
דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים (מדינים) נשתוה | 15 |
Tecta perstillantia in die frigoris et litigiosa mulier comparantur.
צפניה צפן-רוח ושמן ימינו יקרא | 16 |
Qui retinet eam quasi qui ventum teneat, et oleum dexteræ suæ vocabit.
ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני-רעהו | 17 |
Ferrum ferro exacuitur, et homo exacuit faciem amici sui.
נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד | 18 |
Qui servat ficum comedet fructus ejus, et qui custos est domini sui glorificabitur.
כמים הפנים לפנים-- כן לב-האדם לאדם | 19 |
Quomodo in aquis resplendent vultus prospicientium, sic corda hominum manifesta sunt prudentibus.
שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה (Sheol ) | 20 |
Infernus et perditio numquam implentur: similiter et oculi hominum insatiabiles. (Sheol )
מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו | 21 |
Quomodo probatur in conflatorio argentum et in fornace aurum, sic probatur homo ore laudantis. Cor iniqui inquirit mala, cor autem rectum inquirit scientiam.
אם תכתוש-את-האויל במכתש בתוך הריפות-- בעלי לא-תסור מעליו אולתו | 22 |
Si contuderis stultum in pila quasi ptisanas feriente desuper pilo, non auferetur ab eo stultitia ejus.]
ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים | 23 |
[Diligenter agnosce vultum pecoris tui, tuosque greges considera:
כי לא לעולם חסן ואם-נזר לדור דור (ודור) | 24 |
non enim habebis jugiter potestatem, sed corona tribuetur in generationem et generationem.
גלה חציר ונראה-דשא ונאספו עשבות הרים | 25 |
Aperta sunt prata, et apparuerunt herbæ virentes, et collecta sunt fœna de montibus.
כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים | 26 |
Agni ad vestimentum tuum, et hædi ad agri pretium.
ודי חלב עזים--ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך | 27 |
Sufficiat tibi lac caprarum in cibos tuos, et in necessaria domus tuæ, et ad victum ancillis tuis.]