< מִשְׁלֵי 27 >
אל-תתהלל ביום מחר כי לא-תדע מה-ילד יום | 1 |
Boast not thyself of to-morrow, For thou knowest not what a day bringeth forth.
יהללך זר ולא-פיך נכרי ואל-שפתיך | 2 |
Let another praise thee, and not thine own mouth, A stranger, and not thine own lips.
כבד-אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם | 3 |
A stone [is] heavy, and the sand [is] heavy, And the anger of a fool Is heavier than they both.
אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה | 4 |
Fury [is] fierce, and anger [is] overflowing, And who standeth before jealousy?
טובה תוכחת מגלה-- מאהבה מסתרת | 5 |
Better [is] open reproof than hidden love.
נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא | 6 |
Faithful are the wounds of a lover, And abundant the kisses of an enemy.
נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל-מר מתוק | 7 |
A satiated soul treadeth down a honeycomb, And [to] a hungry soul every bitter thing [is] sweet.
כצפור נודדת מן-קנה-- כן-איש נודד ממקומו | 8 |
As a bird wandering from her nest, So [is] a man wandering from his place.
שמן וקטרת ישמח-לב ומתק רעהו מעצת-נפש | 9 |
Ointment and perfume rejoice the heart, And the sweetness of one's friend — from counsel of the soul.
רעך ורעה (ורע) אביך אל-תעזב-- ובית אחיך אל-תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק | 10 |
Thine own friend, and the friend of thy father, forsake not, And the house of thy brother enter not In a day of thy calamity, Better [is] a near neighbour than a brother afar off.
חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר | 11 |
Be wise, my son, and rejoice my heart. And I return my reproacher a word.
ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו | 12 |
The prudent hath seen the evil, he is hidden, The simple have passed on, they are punished.
קח-בגדו כי-ערב זר ובעד נכריה חבלהו | 13 |
Take his garment, when a stranger hath been surety, And for a strange woman pledge it.
מברך רעהו בקול גדול--בבקר השכים קללה תחשב לו | 14 |
Whoso is saluting his friend with a loud voice, In the morning rising early, A light thing it is reckoned to him.
דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים (מדינים) נשתוה | 15 |
A continual dropping in a day of rain, And a woman of contentions are alike,
צפניה צפן-רוח ושמן ימינו יקרא | 16 |
Whoso is hiding her hath hidden the wind, And the ointment of his right hand calleth out.
ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני-רעהו | 17 |
Iron by iron is sharpened, And a man sharpens the face of his friend.
נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד | 18 |
The keeper of a fig-tree eateth its fruit, And the preserver of his master is honoured.
כמים הפנים לפנים-- כן לב-האדם לאדם | 19 |
As [in] water the face [is] to face, So the heart of man to man.
שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה (Sheol ) | 20 |
Sheol and destruction are not satisfied, And the eyes of man are not satisfied. (Sheol )
מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו | 21 |
A refining pot [is] for silver, and a furnace for gold, And a man according to his praise.
אם תכתוש-את-האויל במכתש בתוך הריפות-- בעלי לא-תסור מעליו אולתו | 22 |
If thou dost beat the foolish in a mortar, Among washed things — with a pestle, His folly turneth not aside from off him.
ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים | 23 |
Know well the face of thy flock, Set thy heart to the droves,
כי לא לעולם חסן ואם-נזר לדור דור (ודור) | 24 |
For riches [are] not to the age, Nor a crown to generation and generation.
גלה חציר ונראה-דשא ונאספו עשבות הרים | 25 |
Revealed was the hay, and seen the tender grass, And gathered the herbs of mountains.
כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים | 26 |
Lambs [are] for thy clothing, And the price of the field [are] he-goats,
ודי חלב עזים--ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך | 27 |
And a sufficiency of goats' milk [is] for thy bread, For bread to thy house, and life to thy damsels!