< מִשְׁלֵי 27 >
אל-תתהלל ביום מחר כי לא-תדע מה-ילד יום | 1 |
Boast not thyself of to-morrow; for thou knowest not what a day may bring forth.
יהללך זר ולא-פיך נכרי ואל-שפתיך | 2 |
Let another man praise thee, and not thy own mouth; a stranger, and not thy own lips.
כבד-אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם | 3 |
A stone [is] heavy, and the sand weighty; but a fool's wrath [is] heavier than both.
אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה | 4 |
Wrath [is] cruel, and anger [is] outrageous; but who [is] able to stand before envy?
טובה תוכחת מגלה-- מאהבה מסתרת | 5 |
Open rebuke [is] better than secret love.
נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא | 6 |
Faithful [are] the wounds of a friend; but the kisses of an enemy [are] deceitful.
נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל-מר מתוק | 7 |
The full soul lotheth a honey-comb; but to the hungry soul every bitter thing is sweet.
כצפור נודדת מן-קנה-- כן-איש נודד ממקומו | 8 |
As a bird that wandereth from her nest, so [is] a man that wandereth from his place.
שמן וקטרת ישמח-לב ומתק רעהו מעצת-נפש | 9 |
Ointment and perfume rejoice the heart: so [doth] the sweetness of a man's friend by hearty counsel.
רעך ורעה (ורע) אביך אל-תעזב-- ובית אחיך אל-תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק | 10 |
Thy own friend, and thy father's friend, forsake not; neither go into thy brother's house in the day of thy calamity: [for] better [is] a neighbor [that is] near, than a brother far off.
חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר | 11 |
My son, be wise, and make my heart glad, that I may answer him that reproacheth me.
ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו | 12 |
A prudent [man] foreseeth the evil, [and] hideth himself; [but] the simple pass on, [and] are punished.
קח-בגדו כי-ערב זר ובעד נכריה חבלהו | 13 |
Take his garment that is surety for a stranger, and take a pledge of him for a strange woman.
מברך רעהו בקול גדול--בבקר השכים קללה תחשב לו | 14 |
He that blesseth his friend with a loud voice, rising early in the morning, it shall be counted a curse to him.
דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים (מדינים) נשתוה | 15 |
A continual dropping in a very rainy day and a contentious woman are alike.
צפניה צפן-רוח ושמן ימינו יקרא | 16 |
Whoever hideth her hideth the wind, and the ointment of his right hand [which] bewrayeth [itself].
ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני-רעהו | 17 |
Iron sharpeneth iron; so a man sharpeneth the countenance of his friend.
נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד | 18 |
He that keepeth the fig-tree shall eat the fruit of it: so he that waiteth on his master shall be honored.
כמים הפנים לפנים-- כן לב-האדם לאדם | 19 |
As in water face [answereth] to face, so the heart of man to man.
שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה (Sheol ) | 20 |
Hell and destruction are never full; so the eyes of man are never satisfied. (Sheol )
מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו | 21 |
[As] the fining-pot for silver, and the furnace for gold; so [is] a man to his praise.
אם תכתוש-את-האויל במכתש בתוך הריפות-- בעלי לא-תסור מעליו אולתו | 22 |
Though thou shouldst bray a fool in a mortar among wheat with a pestle, [yet] his foolishness will not depart from him.
ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים | 23 |
Be thou diligent to know the state of thy flocks, [and] look well to thy herds.
כי לא לעולם חסן ואם-נזר לדור דור (ודור) | 24 |
For riches [are] not for ever: and doth the crown [endure] to every generation?
גלה חציר ונראה-דשא ונאספו עשבות הרים | 25 |
The plant appeareth, and the tender grass showeth itself, and herbs of the mountains are gathered.
כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים | 26 |
The lambs [are] for thy clothing, and the goats [are] the price of the field.
ודי חלב עזים--ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך | 27 |
And [thou shalt have] goats milk enough for thy food, for the food of thy household, and [for] maintenance for thy maidens.