מִשְׁלֵי 27
| אל-תתהלל ביום מחר כי לא-תדע מה-ילד יום | 1 |
Boast not thy selfe of to morowe: for thou knowest not what a day may bring forth.
| יהללך זר ולא-פיך נכרי ואל-שפתיך | 2 |
Let another man prayse thee, and not thine owne mouth: a stranger, and not thine owne lips.
| כבד-אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם | 3 |
A stone is heauie, and the sand weightie: but a fooles wrath is heauier then them both.
| אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה | 4 |
Anger is cruell, and wrath is raging: but who can stand before enuie?
| טובה תוכחת מגלה-- מאהבה מסתרת | 5 |
Open rebuke is better then secret loue.
| נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא | 6 |
The wounds of a louer are faithful, and the kisses of an enemie are pleasant.
| נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל-מר מתוק | 7 |
The person that is full, despiseth an hony combe: but vnto the hungry soule euery bitter thing is sweete.
| כצפור נודדת מן-קנה-- כן-איש נודד ממקומו | 8 |
As a bird that wandreth from her nest, so is a man that wandreth from his owne place.
| שמן וקטרת ישמח-לב ומתק רעהו מעצת-נפש | 9 |
As oyntment and perfume reioyce the heart, so doeth the sweetenes of a mans friend by hearty counsell.
| רעך ורעה (ורע) אביך אל-תעזב-- ובית אחיך אל-תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק | 10 |
Thine owne friend and thy fathers friend forsake thou not: neither enter into thy brothers house in the day of thy calamitie: for better is a neighbour that is neere, then a brother farre off.
| חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר | 11 |
My sonne, be wise, and reioyce mine heart, that I may answere him that reprocheth me.
| ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו | 12 |
A prudent man seeth the plague, and hideth himselfe: but the foolish goe on still, and are punished.
| קח-בגדו כי-ערב זר ובעד נכריה חבלהו | 13 |
Take his garment that is surety for a stranger, and a pledge of him for the stranger.
| מברך רעהו בקול גדול--בבקר השכים קללה תחשב לו | 14 |
He that prayseth his friend with a loude voyce, rising earely in the morning, it shall be counted to him as a curse.
| דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים (מדינים) נשתוה | 15 |
A continual dropping in the day of raine, and a contentious woman are alike.
| צפניה צפן-רוח ושמן ימינו יקרא | 16 |
He that hideth her, hideth the winde, and she is as ye oyle in his right hand, that vttereth it selfe.
| ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני-רעהו | 17 |
Yron sharpeneth yron, so doeth man sharpen the face of his friend.
| נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד | 18 |
He that keepeth the fig tree, shall eate the fruite thereof: so he that waiteth vpon his master, shall come to honour.
| כמים הפנים לפנים-- כן לב-האדם לאדם | 19 |
As in water face answereth to face, so the heart of man to man.
| שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה (Sheol h7585) | 20 |
The graue and destruction can neuer be full, so the eyes of man can neuer be satisfied. (Sheol h7585)
| מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו | 21 |
As is the fining pot for siluer and the fornace for golde, so is euery man according to his dignitie.
| אם תכתוש-את-האויל במכתש בתוך הריפות-- בעלי לא-תסור מעליו אולתו | 22 |
Though thou shouldest bray a foole in a morter among wheate brayed with a pestell, yet will not his foolishnes depart from him.
| ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים | 23 |
Be diligent to know ye state of thy flocke, and take heede to the heardes.
| כי לא לעולם חסן ואם-נזר לדור דור (ודור) | 24 |
For riches remaine not alway, nor the crowne from generation to generation.
| גלה חציר ונראה-דשא ונאספו עשבות הרים | 25 |
The hey discouereth it selfe, and the grasse appeareth, and the herbes of the mountaines are gathered.
| כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים | 26 |
The lambes are for thy clothing, and the goates are the price of the fielde.
| ודי חלב עזים--ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך | 27 |
And let the milke of the goates be sufficient for thy foode, for the foode of thy familie, and for the sustenance of thy maydes.
