< מִשְׁלֵי 27 >
אל-תתהלל ביום מחר כי לא-תדע מה-ילד יום | 1 |
Boast not for tomorrow, for thou knowest not what the day to come may bring forth.
יהללך זר ולא-פיך נכרי ואל-שפתיך | 2 |
Let another praise thee, and not thy own mouth: a stranger, and not thy own lips.
כבד-אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם | 3 |
A stone is heavy, and sand weighty: but the anger of a fool is heavier than them both.
אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה | 4 |
Anger hath no mercy, nor fury when it breaketh forth: and who can bear the violence of one provoked?
טובה תוכחת מגלה-- מאהבה מסתרת | 5 |
Open rebuke is better than hidden love.
נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא | 6 |
Better are the wounds of a friend, than the deceitful kisses of an enemy.
נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל-מר מתוק | 7 |
A soul that is full shall tread upon the honeycomb: and a soul that is hungry shall take even bitter for sweet.
כצפור נודדת מן-קנה-- כן-איש נודד ממקומו | 8 |
As a bird that wandereth from her nest, so is a man that leaveth his place.
שמן וקטרת ישמח-לב ומתק רעהו מעצת-נפש | 9 |
Ointment and perfumes rejoice the heart: and the good counsels of a friend are sweet to the soul.
רעך ורעה (ורע) אביך אל-תעזב-- ובית אחיך אל-תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק | 10 |
Thy own friend, and thy father’s friend forsake not: and go not into thy brother’s house in the day of thy affliction. Better is a neighbour that is near, than a brother afar off.
חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר | 11 |
Study wisdom, my son, and make my heart joyful, that thou mayst give an answer to him that reproacheth.
ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו | 12 |
The prudent man seeing evil hideth himself: little ones passing on have suffered losses.
קח-בגדו כי-ערב זר ובעד נכריה חבלהו | 13 |
Take away his garment that hath been surety for a stranger: and take from him a pledge for strangers.
מברך רעהו בקול גדול--בבקר השכים קללה תחשב לו | 14 |
He that blesseth his neighbour with a loud voice, rising in the night, shall be like to him that curseth.
דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים (מדינים) נשתוה | 15 |
Roofs dropping through in a cold day, and a contentious woman are alike.
צפניה צפן-רוח ושמן ימינו יקרא | 16 |
He that retaineth her, is as he that would hold the wind, and shall call in the oil of his right hand.
ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני-רעהו | 17 |
Iron sharpeneth iron, so a man sharpeneth the countenance of his friend.
נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד | 18 |
He that keepeth the fig tree, shall eat the fruit thereof: and he that is the keeper of his master, shall be glorified.
כמים הפנים לפנים-- כן לב-האדם לאדם | 19 |
As the faces of them that look therein, shine in the water, so-the hearts of men are laid open to the wise.
שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה (Sheol ) | 20 |
Hell and destruction are never filled: so the eyes of men are never satisfied. (Sheol )
מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו | 21 |
As silver is tried in the fining-pot and gold in the furnace: so a man is tried by the mouth of him that praiseth. The heart of the wicked seeketh after evils, but the righteous heart seeketh after knowledge.
אם תכתוש-את-האויל במכתש בתוך הריפות-- בעלי לא-תסור מעליו אולתו | 22 |
Though thou shouldst bray a fool in the mortar, as when a pestle striketh upon sodden barley, his folly would not be taken from him.
ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים | 23 |
Be diligent to know the countenance of thy cattle, and consider thy own flocks:
כי לא לעולם חסן ואם-נזר לדור דור (ודור) | 24 |
For thou shalt not always have power: but a crown shall be given to generation and generation.
גלה חציר ונראה-דשא ונאספו עשבות הרים | 25 |
The meadows are open, and the green herbs have appeared, and the hay is gathered out of the mountains.
כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים | 26 |
Lambs are for thy clothing: and kids for the price of the field.
ודי חלב עזים--ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך | 27 |
Let the milk of the goats be enough for thy food, and for the necessities of thy house, and for maintenance for thy handmaids.