מִשְׁלֵי 27
| אל-תתהלל ביום מחר כי לא-תדע מה-ילד יום | 1 |
Boast not of to-morrow; for you know not what the next day shall bring forth.
| יהללך זר ולא-פיך נכרי ואל-שפתיך | 2 |
Let your neighbour, and not your own mouth, praise you; a stranger, and not your own lips.
| כבד-אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם | 3 |
A stone is heavy, and sand cumbersome; but a fool's wrath is heavier than both.
| אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה | 4 |
Wrath is merciless, and anger sharp: but envy can bear nothing.
| טובה תוכחת מגלה-- מאהבה מסתרת | 5 |
Open reproofs are better than secret love.
| נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא | 6 |
The wounds of a friend are more to be trusted than the spontaneous kisses of an enemy.
| נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל-מר מתוק | 7 |
A full soul scorns honeycombs; but to a hungry soul even bitter things appear sweet.
| כצפור נודדת מן-קנה-- כן-איש נודד ממקומו | 8 |
As when a bird flies down from its own nest, so a man is brought into bondage whenever he estranges himself from his own place.
| שמן וקטרת ישמח-לב ומתק רעהו מעצת-נפש | 9 |
The heart delights in ointments and wines and perfumes: but the soul is broken by calamities.
| רעך ורעה (ורע) אביך אל-תעזב-- ובית אחיך אל-תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק | 10 |
Your own friend, and your father's friend, forsake not; and when you are in distress go not into your brother's house: better is a friend [that is] near than a brother living far off.
| חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר | 11 |
Son, be wise, that your heart may rejoice; and remove you from yourself reproachful words.
| ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו | 12 |
A wise man, when evils are approaching, hides himself; but fools pass on, and will be punished.
| קח-בגדו כי-ערב זר ובעד נכריה חבלהו | 13 |
Take away the man's garment, (for a scorner has passed by) whoever lays waste another's goods.
| מברך רעהו בקול גדול--בבקר השכים קללה תחשב לו | 14 |
Whosoever shall bless a friend in the morning with a loud voice, shall seem to differ nothing from one who curses [him].
| דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים (מדינים) נשתוה | 15 |
On a stormy day drops [of rain] drive a man out of his house; so also does a railing woman [drive a man] out of his own house.
| צפניה צפן-רוח ושמן ימינו יקרא | 16 |
The north wind is sharp, but it is called by name propitious.
| ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני-רעהו | 17 |
Iron sharpens iron; and a man sharpens his friend's countenance.
| נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד | 18 |
He that plants a fig tree shall eat the fruits of it: so he that waits on his own master shall be honoured.
| כמים הפנים לפנים-- כן לב-האדם לאדם | 19 |
As faces are not like [other] faces, so neither are the thoughts of men.
| שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה (Sheol h7585) | 20 |
Hell and destruction are not filled; so also are the eyes of men insatiable. [He that fixes his eye is an abomination to the Lord; and the uninstructed do not restrain their tongue.] (Sheol h7585)
| מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו | 21 |
Fire is the trial for silver and gold; and a man is tried by the mouth of them that praise him. The heart of the transgressor seeks after mischiefs; but an upright heart seeks knowledge.
| אם תכתוש-את-האויל במכתש בתוך הריפות-- בעלי לא-תסור מעליו אולתו | 22 |
Though you scourge a fool, disgracing him in the midst of the council, you will [still] in no wise remove his folly from him.
| ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים | 23 |
Do you thoroughly know the number of your flock, and pay attention to your herds.
| כי לא לעולם חסן ואם-נזר לדור דור (ודור) | 24 |
For a man [has] not strength and power for ever; neither does he transmit it from generation to generation.
| גלה חציר ונראה-דשא ונאספו עשבות הרים | 25 |
Take care of the herbage in the field, and you shall cut grass, and gather the mountain hay;
| כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים | 26 |
that you may have [wool of] sheep for clothing: pay attention to the land, that you may have lambs.
| ודי חלב עזים--ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך | 27 |
[My] son, you have from me words very useful for your life, and for the life of your servants.
