מִשְׁלֵי 27
| אל-תתהלל ביום מחר כי לא-תדע מה-ילד יום | 1 |
Boast not thyself of to-morrow; For thou knowest not what a day may bring forth.
| יהללך זר ולא-פיך נכרי ואל-שפתיך | 2 |
Let another man praise thee, and not thine own mouth; A stranger, and not thine own lips.
| כבד-אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם | 3 |
A stone is heavy, and the sand weighty; But a fool’s vexation is heavier than they both.
| אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה | 4 |
Wrath is cruel, and anger is overwhelming; But who is able to stand before jealousy?
| טובה תוכחת מגלה-- מאהבה מסתרת | 5 |
Better is open rebuke Than love that is hidden.
| נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא | 6 |
Faithful are the wounds of a friend; But the kisses of an enemy are profuse.
| נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל-מר מתוק | 7 |
The full soul loatheth a honeycomb; But to the hungry soul every bitter thing is sweet.
| כצפור נודדת מן-קנה-- כן-איש נודד ממקומו | 8 |
As a bird that wandereth from her nest, So is a man that wandereth from his place.
| שמן וקטרת ישמח-לב ומתק רעהו מעצת-נפש | 9 |
Oil and perfume rejoice the heart; So doth the sweetness of a man’s friend [that cometh] of hearty counsel.
| רעך ורעה (ורע) אביך אל-תעזב-- ובית אחיך אל-תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק | 10 |
Thine own friend, and thy father’s friend, forsake not; And go not to thy brother’s house in the day of thy calamity: Better is a neighbor that is near than a brother far off.
| חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר | 11 |
My son, be wise, and make my heart glad, That I may answer him that reproacheth me.
| ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו | 12 |
A prudent man seeth the evil, [and] hideth himself; [But] the simple pass on, [and] suffer for it.
| קח-בגדו כי-ערב זר ובעד נכריה חבלהו | 13 |
Take his garment that is surety for a stranger; And hold him in pledge [that is surety] for a foreign woman.
| מברך רעהו בקול גדול--בבקר השכים קללה תחשב לו | 14 |
He that blesseth his friend with a loud voice, rising early in the morning, It shall be counted a curse to him.
| דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים (מדינים) נשתוה | 15 |
A continual dropping in a very rainy day And a contentious woman are alike:
| צפניה צפן-רוח ושמן ימינו יקרא | 16 |
He that would restrain her restraineth the wind; And his right hand encountereth oil.
| ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני-רעהו | 17 |
Iron sharpeneth iron; So a man sharpeneth the countenance of his friend.
| נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד | 18 |
Whoso keepeth the fig-tree shall eat the fruit thereof; And he that regardeth his master shall be honored.
| כמים הפנים לפנים-- כן לב-האדם לאדם | 19 |
As in water face [answereth] to face, So the heart of man to man.
| שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה (Sheol h7585) | 20 |
Sheol and Abaddon are never satisfied; And the eyes of man are never satisfied. (Sheol h7585)
| מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו | 21 |
The refining pot is for silver, and the furnace for gold; And a man is [tried] by his praise.
| אם תכתוש-את-האויל במכתש בתוך הריפות-- בעלי לא-תסור מעליו אולתו | 22 |
Though thou shouldest bray a fool in a mortar with a pestle along with bruised grain, Yet will not his foolishness depart from him.
| ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים | 23 |
Be thou diligent to know the state of thy flocks, [And] look well to thy herds:
| כי לא לעולם חסן ואם-נזר לדור דור (ודור) | 24 |
For riches are not for ever; And doth the crown endure unto all generations?
| גלה חציר ונראה-דשא ונאספו עשבות הרים | 25 |
The hay is carried, and the tender grass showeth itself, And the herbs of the mountains are gathered in.
| כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים | 26 |
The lambs are for thy clothing, And the goats are the price of the field;
| ודי חלב עזים--ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך | 27 |
And [there will be] goats’ milk enough for thy food, for the food of thy household, And maintenance for thy maidens.
