< מִשְׁלֵי 27 >
אל-תתהלל ביום מחר כי לא-תדע מה-ילד יום | 1 |
Ros dig ikke af Dagen i Morgen, du ved jo ikke, hvad Dag kan bringe.
יהללך זר ולא-פיך נכרי ואל-שפתיך | 2 |
Lad en anden rose dig, ikke din Mund, en fremmed, ikke dine egne Læber.
כבד-אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם | 3 |
Sten er tung, og Sand vejer til, men tung fremfor begge er Dårers Galde.
אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה | 4 |
Vrede er grum, og Harme skummer, men Skinsyge, hvo kan stå for den?
טובה תוכחת מגלה-- מאהבה מסתרת | 5 |
Hellere åbenlys Revselse end Kærlighed, der skjules.
נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא | 6 |
Vennehånds Hug er ærligt mente, Avindsmands Kys er mange.
נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל-מר מתוק | 7 |
Den mætte vrager Honning, alt beskt er sødt for den sultne.
כצפור נודדת מן-קנה-- כן-איש נודד ממקומו | 8 |
Som Fugl, der må fly fra sin Rede, er Mand, der må fly fra sit Hjem:
שמן וקטרת ישמח-לב ומתק רעהו מעצת-נפש | 9 |
Olie og Røgelse fryder Sindet, men Sjælen sønderslides af Kummer.
רעך ורעה (ורע) אביך אל-תעזב-- ובית אחיך אל-תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק | 10 |
Slip ikke din Ven og din Faders Ven, gå ej til din Broders Hus på din Ulykkes Dag. Bedre er Nabo ved Hånden end Broder i det fjerne.
חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר | 11 |
Vær viis, min Søn, og glæd mit Hjerte, at jeg kan svare den, der smæder mig.
ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו | 12 |
Den kloge ser Faren og søger i Skjul, tankeløse går videre og bøder,
קח-בגדו כי-ערב זר ובעד נכריה חבלהו | 13 |
Tag hans Klæder, han borged for en anden, pant ham for fremmedes Skyld!
מברך רעהו בקול גדול--בבקר השכים קללה תחשב לו | 14 |
Den, som årle højlydt velsigner sin Næste, han får det regnet for Banden.
דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים (מדינים) נשתוה | 15 |
Ustandseligt Tagdryp en Regnvejrsdag og trættekær Kvinde ligner hinanden;
צפניה צפן-רוח ושמן ימינו יקרא | 16 |
den, som vil skjule hende, skjuler Vind, og hans højre griber i Olie.
ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני-רעהו | 17 |
Jern skærpes med Jern, det ene Menneske skærper det andet.
נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד | 18 |
Røgter man et Figentræ, spiser man dets Frugt; den, der vogter sin Herre, æres.
כמים הפנים לפנים-- כן לב-האדם לאדם | 19 |
Som i Vandspejlet Ansigt møder Ansigt, slår Menneskehjerte Menneske i Møde.
שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה (Sheol ) | 20 |
Dødsrige og Afgrund kan ikke mættes, ej heller kan Menneskens Øjne mættes. (Sheol )
מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו | 21 |
Digel til Sølv og Ovn til Guld, efter sit Ry bedømmes en Mand.
אם תכתוש-את-האויל במכתש בתוך הריפות-- בעלי לא-תסור מעליו אולתו | 22 |
Om du knuste en Dåre i Morter med Støder midt imellem Gryn, hans Dårskab veg dog ej fra ham.
ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים | 23 |
Mærk dig, hvorledes dit Småkvæg ser ud, hav Omhu for dine Hjorde;
כי לא לעולם חסן ואם-נזר לדור דור (ודור) | 24 |
thi Velstand varer ej evigt, Rigdom ikke fra Slægt til Slægt;
גלה חציר ונראה-דשא ונאספו עשבות הרים | 25 |
er Sommergræsset svundet, Grønt spiret frem, og sankes Bjergenes Urter,
כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים | 26 |
da har du Lam til at give dig Klæder og Bukke til at købe en Mark,
ודי חלב עזים--ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך | 27 |
Gedemælk til Mad for dig og dit Hus, til Livets Ophold for dine Piger.