< מִשְׁלֵי 27 >
אל-תתהלל ביום מחר כי לא-תדע מה-ילד יום | 1 |
Nechlub se dnem zítřejším, nebo nevíš, coť ten den přinese.
יהללך זר ולא-פיך נכרי ואל-שפתיך | 2 |
Nechať tě chválí jiní, a ne ústa tvá, cizí, a ne rtové tvoji.
כבד-אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם | 3 |
Tíž má kamen, a váhu písek, ale hněv blázna těžší jest nad to obé.
אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה | 4 |
Ukrutnátě věc hněv a prudká prchlivost, ale kdo ostojí před závistí?
טובה תוכחת מגלה-- מאהבה מסתרת | 5 |
Lepší jest domlouvání zjevné, než milování tajné.
נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא | 6 |
Bezpečnější rány od přítele, než lahodná líbání nenávidícího.
נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל-מר מתוק | 7 |
Duše sytá pohrdá i medem, ale duši lačné každá hořkost sladká.
כצפור נודדת מן-קנה-- כן-איש נודד ממקומו | 8 |
Jako pták zaletuje od hnízda svého, tak muž odchází od místa svého.
שמן וקטרת ישמח-לב ומתק רעהו מעצת-נפש | 9 |
Mast a kadění obveseluje srdce; tak sladkost přítele víc než rada vlastní.
רעך ורעה (ורע) אביך אל-תעזב-- ובית אחיך אל-תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק | 10 |
Přítele svého a přítele otce svého neopouštěj, a do domu bratra svého nechoď v čas bídy své; lepšíť jest soused blízký, než bratr daleký.
חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר | 11 |
Buď moudrý, synu můj, a obvesel srdce mé, ať mám co odpovědíti tomu, kdož mi utrhá.
ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו | 12 |
Opatrný vida zlé, vyhne se, ale hloupí předce jdouce, těžkosti docházejí.
קח-בגדו כי-ערב זר ובעד נכריה חבלהו | 13 |
Vezmi roucho toho, kterýž slíbil za cizího, a od toho, kdo za cizozemku slíbil, základ jeho.
מברך רעהו בקול גדול--בבקר השכים קללה תחשב לו | 14 |
Tomu, kdož dobrořečí příteli svému hlasem velikým, ráno vstávaje, za zlořečení počteno bude.
דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים (מדינים) נשתוה | 15 |
Kapání ustavičné v čas přívalu, a žena svárlivá rovní jsou sobě;
צפניה צפן-רוח ושמן ימינו יקרא | 16 |
Kdož ji schovává, schovává vítr, a jako mast v pravici voněti bude.
ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני-רעהו | 17 |
Železo železem se ostří; tak muž zostřuje tvář přítele svého.
נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד | 18 |
Kdo ostříhá fíku, jídá ovoce jeho; tak kdo ostříhá pána svého, poctěn bude.
כמים הפנים לפנים-- כן לב-האדם לאדם | 19 |
Jakož u vodě tvář proti tváři se ukazuje, tak srdce člověka člověku.
שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה (Sheol ) | 20 |
Propast a zahynutí nebývají nasyceni, tak oči člověka nasytiti se nemohou. (Sheol )
מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו | 21 |
Teglík stříbra a pec zlata zkušuje, tak člověka pověst chvály jeho.
אם תכתוש-את-האויל במכתש בתוך הריפות-- בעלי לא-תסור מעליו אולתו | 22 |
Bys blázna i v stupě mezi krupami píchem zopíchal, neodejde od něho bláznovství jeho.
ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים | 23 |
Pilně přihlídej k dobytku svému, pečuj o stáda svá.
כי לא לעולם חסן ואם-נזר לדור דור (ודור) | 24 |
Nebo ne na věky trvá bohatství, ani koruna do pronárodu.
גלה חציר ונראה-דשא ונאספו עשבות הרים | 25 |
Když zroste tráva, a ukazuje se bylina, tehdáž ať se shromažďuje seno s hor.
כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים | 26 |
Beránkové budou k oděvu tvému, a záplata pole kozelci.
ודי חלב עזים--ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך | 27 |
Nadto dostatek mléka kozího ku pokrmu tvému, ku pokrmu domu tvého, a živnosti děvek tvých.