< מִשְׁלֵי 27 >
אל-תתהלל ביום מחר כי לא-תדע מה-ילד יום | 1 |
不要為明日自誇, 因為一日要生何事,你尚且不能知道。
יהללך זר ולא-פיך נכרי ואל-שפתיך | 2 |
要別人誇獎你,不可用口自誇; 等外人稱讚你,不可用嘴自稱。
כבד-אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם | 3 |
石頭重,沙土沉, 愚妄人的惱怒比這兩樣更重。
אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה | 4 |
忿怒為殘忍,怒氣為狂瀾, 惟有嫉妒,誰能敵得住呢?
טובה תוכחת מגלה-- מאהבה מסתרת | 5 |
當面的責備強如背地的愛情。
נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא | 6 |
朋友加的傷痕出於忠誠; 仇敵連連親嘴卻是多餘。
נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל-מר מתוק | 7 |
人吃飽了,厭惡蜂房的蜜; 人飢餓了,一切苦物都覺甘甜。
כצפור נודדת מן-קנה-- כן-איש נודד ממקומו | 8 |
人離本處飄流, 好像雀鳥離窩遊飛。
שמן וקטרת ישמח-לב ומתק רעהו מעצת-נפש | 9 |
膏油與香料使人心喜悅; 朋友誠實的勸教也是如此甘美。
רעך ורעה (ורע) אביך אל-תעזב-- ובית אחיך אל-תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק | 10 |
你的朋友和父親的朋友, 你都不可離棄。 你遭難的日子,不要上弟兄的家去; 相近的鄰舍強如遠方的弟兄。
חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר | 11 |
我兒,你要作智慧人,好叫我的心歡喜, 使我可以回答那譏誚我的人。
ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו | 12 |
通達人見禍藏躲; 愚蒙人前往受害。
קח-בגדו כי-ערב זר ובעד נכריה חבלהו | 13 |
誰為生人作保,就拿誰的衣服; 誰為外女作保,誰就承當。
מברך רעהו בקול גדול--בבקר השכים קללה תחשב לו | 14 |
清晨起來,大聲給朋友祝福的, 就算是咒詛他。
דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים (מדינים) נשתוה | 15 |
大雨之日連連滴漏, 和爭吵的婦人一樣;
צפניה צפן-רוח ושמן ימינו יקרא | 16 |
想攔阻她的,便是攔阻風, 也是右手抓油。
ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני-רעהו | 17 |
鐵磨鐵,磨出刃來; 朋友相感也是如此。
נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד | 18 |
看守無花果樹的,必吃樹上的果子; 敬奉主人的,必得尊榮。
כמים הפנים לפנים-- כן לב-האדם לאדם | 19 |
水中照臉,彼此相符; 人與人,心也相對。
שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה (Sheol ) | 20 |
陰間和滅亡永不滿足; 人的眼目也是如此。 (Sheol )
מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו | 21 |
鼎為煉銀,爐為煉金, 人的稱讚也試煉人。
אם תכתוש-את-האויל במכתש בתוך הריפות-- בעלי לא-תסור מעליו אולתו | 22 |
你雖用杵將愚妄人與打碎的麥子一同搗在臼中, 他的愚妄還是離不了他。
ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים | 23 |
你要詳細知道你羊群的景況, 留心料理你的牛群;
כי לא לעולם חסן ואם-נזר לדור דור (ודור) | 24 |
因為資財不能永有, 冠冕豈能存到萬代?
גלה חציר ונראה-דשא ונאספו עשבות הרים | 25 |
乾草割去,嫩草發現, 山上的菜蔬也被收斂。
כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים | 26 |
羊羔之毛是為你作衣服; 山羊是為作田地的價值,
ודי חלב עזים--ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך | 27 |
並有母山羊奶夠你吃, 也夠你的家眷吃, 且夠養你的婢女。