< מִשְׁלֵי 27 >
אל-תתהלל ביום מחר כי לא-תדע מה-ילד יום | 1 |
不要为明日自夸, 因为一日要生何事,你尚且不能知道。
יהללך זר ולא-פיך נכרי ואל-שפתיך | 2 |
要别人夸奖你,不可用口自夸; 等外人称赞你,不可用嘴自称。
כבד-אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם | 3 |
石头重,沙土沉, 愚妄人的恼怒比这两样更重。
אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה | 4 |
忿怒为残忍,怒气为狂澜, 惟有嫉妒,谁能敌得住呢?
טובה תוכחת מגלה-- מאהבה מסתרת | 5 |
当面的责备强如背地的爱情。
נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא | 6 |
朋友加的伤痕出于忠诚; 仇敌连连亲嘴却是多余。
נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל-מר מתוק | 7 |
人吃饱了,厌恶蜂房的蜜; 人饥饿了,一切苦物都觉甘甜。
כצפור נודדת מן-קנה-- כן-איש נודד ממקומו | 8 |
人离本处飘流, 好像雀鸟离窝游飞。
שמן וקטרת ישמח-לב ומתק רעהו מעצת-נפש | 9 |
膏油与香料使人心喜悦; 朋友诚实的劝教也是如此甘美。
רעך ורעה (ורע) אביך אל-תעזב-- ובית אחיך אל-תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק | 10 |
你的朋友和父亲的朋友, 你都不可离弃。 你遭难的日子,不要上弟兄的家去; 相近的邻舍强如远方的弟兄。
חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר | 11 |
我儿,你要作智慧人,好叫我的心欢喜, 使我可以回答那讥诮我的人。
ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו | 12 |
通达人见祸藏躲; 愚蒙人前往受害。
קח-בגדו כי-ערב זר ובעד נכריה חבלהו | 13 |
谁为生人作保,就拿谁的衣服; 谁为外女作保,谁就承当。
מברך רעהו בקול גדול--בבקר השכים קללה תחשב לו | 14 |
清晨起来,大声给朋友祝福的, 就算是咒诅他。
דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים (מדינים) נשתוה | 15 |
大雨之日连连滴漏, 和争吵的妇人一样;
צפניה צפן-רוח ושמן ימינו יקרא | 16 |
想拦阻她的,便是拦阻风, 也是右手抓油。
ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני-רעהו | 17 |
铁磨铁,磨出刃来; 朋友相感也是如此。
נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד | 18 |
看守无花果树的,必吃树上的果子; 敬奉主人的,必得尊荣。
כמים הפנים לפנים-- כן לב-האדם לאדם | 19 |
水中照脸,彼此相符; 人与人,心也相对。
שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה (Sheol ) | 20 |
阴间和灭亡永不满足; 人的眼目也是如此。 (Sheol )
מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו | 21 |
鼎为炼银,炉为炼金, 人的称赞也试炼人。
אם תכתוש-את-האויל במכתש בתוך הריפות-- בעלי לא-תסור מעליו אולתו | 22 |
你虽用杵将愚妄人与打碎的麦子一同捣在臼中, 他的愚妄还是离不了他。
ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים | 23 |
你要详细知道你羊群的景况, 留心料理你的牛群;
כי לא לעולם חסן ואם-נזר לדור דור (ודור) | 24 |
因为资财不能永有, 冠冕岂能存到万代?
גלה חציר ונראה-דשא ונאספו עשבות הרים | 25 |
干草割去,嫩草发现, 山上的菜蔬也被收敛。
כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים | 26 |
羊羔之毛是为你作衣服; 山羊是为作田地的价值,
ודי חלב עזים--ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך | 27 |
并有母山羊奶够你吃, 也够你的家眷吃, 且够养你的婢女。