כשלג בקיץ--וכמטר בקציר כן לא-נאוה לכסיל כבוד | 1 |
כצפור לנוד כדרור לעוף-- כן קללת חנם לא (לו) תבא | 2 |
שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים | 3 |
אל-תען כסיל כאולתו פן-תשוה-לו גם-אתה | 4 |
ענה כסיל כאולתו פן-יהיה חכם בעיניו | 5 |
מקצה רגלים חמס שתה-- שלח דברים ביד-כסיל | 6 |
דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים | 7 |
כצרור אבן במרגמה-- כן-נותן לכסיל כבוד | 8 |
חוח עלה ביד-שכור ומשל בפי כסילים | 9 |
רב מחולל-כל ושכר כסיל ושכר עברים | 10 |
ככלב שב על-קאו-- כסיל שונה באולתו | 11 |
ראית--איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו | 12 |
אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות | 13 |
הדלת תסוב על-צירה ועצל על-מטתו | 14 |
טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל-פיו | 15 |
חכם עצל בעיניו-- משבעה משיבי טעם | 16 |
מחזיק באזני-כלב-- עבר מתעבר על-ריב לא-לו | 17 |
כמתלהלה הירה זקים-- חצים ומות | 18 |
כן-איש רמה את-רעהו ואמר הלא-משחק אני | 19 |
באפס עצים תכבה-אש ובאין נרגן ישתק מדון | 20 |
פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב | 21 |
דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן | 22 |
כסף סיגים מצפה על-חרש-- שפתים דלקים ולב-רע | 23 |
בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה | 24 |
כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו כי שבע תועבות בלבו | 25 |
תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל | 26 |
כרה-שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב | 27 |
לשון-שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה | 28 |