כשלג בקיץ--וכמטר בקציר כן לא-נאוה לכסיל כבוד | 1 |
כַּשֶּׁלֶג ׀ בַּקַּיִץ וְכַמָּטָר בַּקָּצִיר כֵּן לֹא־נָאוֶה לִכְסִיל כָּבֽוֹד׃ |
כצפור לנוד כדרור לעוף-- כן קללת חנם לא (לו) תבא | 2 |
כַּצִּפּוֹר לָנוּד כַּדְּרוֹר לָעוּף כֵּן קִֽלְלַת חִנָּם לא לוֹ תָבֹֽא׃ |
שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים | 3 |
שׁוֹט לַסּוּס מֶתֶג לַחֲמוֹר וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִֽים׃ |
אל-תען כסיל כאולתו פן-תשוה-לו גם-אתה | 4 |
אַל־תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּֽן־תִּשְׁוֶה־לּוֹ גַם־אָֽתָּה׃ |
ענה כסיל כאולתו פן-יהיה חכם בעיניו | 5 |
עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן־יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָֽיו׃ |
מקצה רגלים חמס שתה-- שלח דברים ביד-כסיל | 6 |
מְקַצֶּה רַגְלַיִם חָמָס שֹׁתֶה שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד־כְּסִֽיל׃ |
דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים | 7 |
דַּלְיוּ שֹׁקַיִם מִפִּסֵּחַ וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִֽים׃ |
כצרור אבן במרגמה-- כן-נותן לכסיל כבוד | 8 |
כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה כֵּן־נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבֽוֹד׃ |
חוח עלה ביד-שכור ומשל בפי כסילים | 9 |
חוֹחַ עָלָה בְיַד־שִׁכּוֹר וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִֽים׃ |
רב מחולל-כל ושכר כסיל ושכר עברים | 10 |
רַב מְחֽוֹלֵֽל־כֹּל וְשֹׂכֵר כְּסִיל וְשֹׂכֵר עֹבְרִֽים׃ |
ככלב שב על-קאו-- כסיל שונה באולתו | 11 |
כְּכֶלֶב שָׁב עַל־קֵאוֹ כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּֽוֹ׃ |
ראית--איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו | 12 |
רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּֽנּוּ׃ |
אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות | 13 |
אָמַר עָצֵל שַׁחַל בַּדָּרֶךְ אֲרִי בֵּין הָרְחֹבֽוֹת׃ |
הדלת תסוב על-צירה ועצל על-מטתו | 14 |
הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל־צִירָהּ וְעָצֵל עַל־מִטָּתֽוֹ׃ |
טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל-פיו | 15 |
טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת נִלְאָה לַֽהֲשִׁיבָהּ אֶל־פִּֽיו׃ |
חכם עצל בעיניו-- משבעה משיבי טעם | 16 |
חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָֽעַם׃ |
מחזיק באזני-כלב-- עבר מתעבר על-ריב לא-לו | 17 |
מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי־כָלֶב עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל־רִיב לֹּֽא־לֽוֹ׃ |
כמתלהלה הירה זקים-- חצים ומות | 18 |
כְּֽמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָֽוֶת׃ |
כן-איש רמה את-רעהו ואמר הלא-משחק אני | 19 |
כֵּֽן־אִישׁ רִמָּה אֶת־רֵעֵהוּ וְאָמַר הֲֽלֹא־מְשַׂחֵק אָֽנִי׃ |
באפס עצים תכבה-אש ובאין נרגן ישתק מדון | 20 |
בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה־אֵשׁ וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדֽוֹן׃ |
פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב | 21 |
פֶּחָם לְגֶחָלִים וְעֵצִים לְאֵשׁ וְאִישׁ מדונים מִדְיָנִים לְחַרְחַר־רִֽיב׃ |
דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן | 22 |
דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִֽתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי־בָֽטֶן׃ |
כסף סיגים מצפה על-חרש-- שפתים דלקים ולב-רע | 23 |
כֶּסֶף סִיגִים מְצֻפֶּה עַל־חָרֶשׂ שְׂפָתַיִם דֹּלְקִים וְלֶב־רָֽע׃ |
בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה | 24 |
בשפתו בִּשְׂפָתָיו יִנָּכֵר שׂוֹנֵא וּבְקִרְבּוֹ יָשִׁית מִרְמָֽה׃ |
כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו כי שבע תועבות בלבו | 25 |
כִּֽי־יְחַנֵּן קוֹלוֹ אַל־תַּֽאֲמֶן־בּוֹ כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּֽוֹ׃ |
תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל | 26 |
תִּכַּסֶּה שִׂנְאָה בְּמַשָּׁאוֹן תִּגָּלֶה רָעָתוֹ בְקָהָֽל׃ |
כרה-שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב | 27 |
כֹּֽרֶה־שַּׁחַת בָּהּ יִפֹּל וְגֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשֽׁוּב׃ |
לשון-שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה | 28 |
לְֽשׁוֹן־שֶׁקֶר יִשְׂנָא דַכָּיו וּפֶה חָלָק יַעֲשֶׂה מִדְחֶֽה׃ |