< מִשְׁלֵי 26 >
כשלג בקיץ--וכמטר בקציר כן לא-נאוה לכסיל כבוד | 1 |
Comme la neige en été, et la pluie à la moisson, ainsi l'honneur ne va pas à l'insensé.
כצפור לנוד כדרור לעוף-- כן קללת חנם לא (לו) תבא | 2 |
Comme le passereau va voltigeant, et l'hirondelle volant ainsi la malédiction non méritée n'atteint pas.
שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים | 3 |
Au cheval le fouet, à l'âne le mors, et au dos de l'insensé le bâton.
אל-תען כסיל כאולתו פן-תשוה-לו גם-אתה | 4 |
Ne réponds pas à l'insensé selon sa folie, de peur de lui ressembler toi-même.
ענה כסיל כאולתו פן-יהיה חכם בעיניו | 5 |
Réponds à l'insensé selon sa folie. afin qu'il ne s'imagine pas être sage.
מקצה רגלים חמס שתה-- שלח דברים ביד-כסיל | 6 |
Il se coupe les pieds, s'abreuve de peines celui qui charge un fou d'une mission.
דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים | 7 |
Les jambes d'un perclus sont pendantes; telle est une sentence dans la bouche des fous.
כצרור אבן במרגמה-- כן-נותן לכסיל כבוד | 8 |
Lancer une pierre avec la fronde, c'est accorder des honneurs à un insensé.
חוח עלה ביד-שכור ומשל בפי כסילים | 9 |
Une épine que tient levée un homme ivre, c'est une sentence dans la bouche des fous.
רב מחולל-כל ושכר כסיל ושכר עברים | 10 |
Tel un archer qui blesse chacun, tel est celui qui soudoie des fous, et soudoie tout venant.
ככלב שב על-קאו-- כסיל שונה באולתו | 11 |
Comme le chien retourne à ce qu'il a vomi, ainsi l'insensé réitère sa folie.
ראית--איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו | 12 |
Vois cet homme qui s'imagine être sage! Il y a plus à espérer d'un insensé que de lui.
אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות | 13 |
Le lâche dit: « J'entends sur le chemin le rugissant, il y a un lion dans la rue! »
הדלת תסוב על-צירה ועצל על-מטתו | 14 |
La porte tourne sur ses gonds, et le lâche dans son lit.
טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל-פיו | 15 |
Le lâche plonge sa main dans le plat, il a peine à la ramener à sa bouche.
חכם עצל בעיניו-- משבעה משיבי טעם | 16 |
Le lâche se trouve plus sage que sept hommes qui répondent avec jugement.
מחזיק באזני-כלב-- עבר מתעבר על-ריב לא-לו | 17 |
Il prend un chien par les oreilles, celui qui en passant s'échauffe pour une querelle qui n'est pas la sienne.
כמתלהלה הירה זקים-- חצים ומות | 18 |
Tel un furieux qui décoche des traits, et des dards mortels,
כן-איש רמה את-רעהו ואמר הלא-משחק אני | 19 |
tel est l'homme qui trompe son prochain, puis dit: « N'ai-je pas badiné? »
באפס עצים תכבה-אש ובאין נרגן ישתק מדון | 20 |
Faute de bois le feu s'éteint; ôtez le médisant, la querelle cesse.
פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב | 21 |
Le charbon donne de la braise, et le bois des flammes, et l'homme querelleur allume la dispute.
דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן | 22 |
Les propos du rapporteur sont comme des friandises; ils s'insinuent jusqu'au fond des entrailles.
כסף סיגים מצפה על-חרש-- שפתים דלקים ולב-רע | 23 |
De l'argent brut appliqué sur un têt, c'est le feu sur les lèvres, et la malice dans le cœur.
בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה | 24 |
Dans ses discours l'ennemi dissimule, mais dans son âme il s'apprête à tromper.
כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו כי שבע תועבות בלבו | 25 |
Prend-il un ton gracieux, ne te fie pas à lui, car sept abominations sont dans son cœur.
תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל | 26 |
La haine se cache sous un faux semblant, mais sa malice se découvre dans l'assemblée.
כרה-שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב | 27 |
Qui creuse une fosse, y tombe, et la pierre revient sur celui qui la roule.
לשון-שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה | 28 |
La langue fausse hait ceux qu'elle va perdre, et la bouche flatteuse prépare la ruine.