מִשְׁלֵי 26
| כשלג בקיץ--וכמטר בקציר כן לא-נאוה לכסיל כבוד | 1 |
As snow in summer, and as rain in harvest, So honour [is] not comely for a fool.
| כצפור לנוד כדרור לעוף-- כן קללת חנם לא (לו) תבא | 2 |
As a bird by wandering, as a swallow by flying, So reviling without cause doth not come.
| שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים | 3 |
A whip is for a horse, a bridle for an ass, And a rod for the back of fools.
| אל-תען כסיל כאולתו פן-תשוה-לו גם-אתה | 4 |
Answer not a fool according to his folly, Lest thou be like to him — even thou.
| ענה כסיל כאולתו פן-יהיה חכם בעיניו | 5 |
Answer a fool according to his folly, Lest he be wise in his own eyes.
| מקצה רגלים חמס שתה-- שלח דברים ביד-כסיל | 6 |
He is cutting off feet, he is drinking injury, Who is sending things by the hand of a fool.
| דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים | 7 |
Weak have been the two legs of the lame, And a parable in the mouth of fools.
| כצרור אבן במרגמה-- כן-נותן לכסיל כבוד | 8 |
As one who is binding a stone in a sling, So [is] he who is giving honour to a fool.
| חוח עלה ביד-שכור ומשל בפי כסילים | 9 |
A thorn hath gone up into the hand of a drunkard, And a parable in the mouth of fools.
| רב מחולל-כל ושכר כסיל ושכר עברים | 10 |
Great [is] the Former of all, And He is rewarding a fool, And is rewarding transgressors.
| ככלב שב על-קאו-- כסיל שונה באולתו | 11 |
As a dog hath returned to its vomit, A fool is repeating his folly.
| ראית--איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו | 12 |
Thou hast seen a man wise in his own eyes, More hope of a fool than of him!
| אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות | 13 |
The slothful hath said, 'A lion [is] in the way, A lion [is] in the broad places.'
| הדלת תסוב על-צירה ועצל על-מטתו | 14 |
The door turneth round on its hinge, And the slothful on his bed.
| טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל-פיו | 15 |
The slothful hath hid his hand in a dish, He is weary of bringing it back to his mouth.
| חכם עצל בעיניו-- משבעה משיבי טעם | 16 |
Wiser [is] the slothful in his own eyes, Than seven [men] returning a reason.
| מחזיק באזני-כלב-- עבר מתעבר על-ריב לא-לו | 17 |
Laying hold on the ears of a dog, [Is] a passer-by making himself wrath for strife not his own.
| כמתלהלה הירה זקים-- חצים ומות | 18 |
As [one] pretending to be feeble, Who is casting sparks, arrows, and death,
| כן-איש רמה את-רעהו ואמר הלא-משחק אני | 19 |
So hath a man deceived his neighbour, And hath said, 'Am not I playing?'
| באפס עצים תכבה-אש ובאין נרגן ישתק מדון | 20 |
Without wood is fire going out, And without a tale-bearer, contention ceaseth,
| פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב | 21 |
Coal to burning coals, and wood to fire, And a man of contentions to kindle strife.
| דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן | 22 |
The words of a tale-bearer [are] as self-inflicted wounds, And they have gone down [to] the inner parts of the heart.
| כסף סיגים מצפה על-חרש-- שפתים דלקים ולב-רע | 23 |
Silver of dross spread over potsherd, [Are] burning lips and an evil heart.
| בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה | 24 |
By his lips doth a hater dissemble, And in his heart he placeth deceit,
| כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו כי שבע תועבות בלבו | 25 |
When his voice is gracious trust not in him, For seven abominations [are] in his heart.
| תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל | 26 |
Hatred is covered by deceit, Revealed is its wickedness in an assembly.
| כרה-שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב | 27 |
Whoso is digging a pit falleth into it, And the roller of a stone, to him it turneth.
| לשון-שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה | 28 |
A lying tongue hateth its bruised ones, And a flattering mouth worketh an overthrow!
