מִשְׁלֵי 26

1 כשלג בקיץ--וכמטר בקציר כן לא-נאוה לכסיל כבוד

As snow in summer, and as rain in harvest; so honor is not seemly for a fool.

2 כצפור לנוד כדרור לעוף-- כן קללת חנם לא (לו) תבא

As the bird by wandering, as the swallow by flying, so the curse causeless shall not come.

3 שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים

A whip for the horse, a bridle for the ass, and a rod for the fool's back.

4 אל-תען כסיל כאולתו פן-תשוה-לו גם-אתה

Answer not a fool according to his folly, lest thou also be like him.

5 ענה כסיל כאולתו פן-יהיה חכם בעיניו

Answer a fool according to his folly, lest he be wise in his own conceit.

6 מקצה רגלים חמס שתה-- שלח דברים ביד-כסיל

He that sendeth a message by the hand of a fool cutteth off the feet, [and] drinketh damage.

7 דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים

The legs of the lame are not equal: so [is] a parable in the mouth of fools.

8 כצרור אבן במרגמה-- כן-נותן לכסיל כבוד

As he that bindeth a stone in a sling, so [is] he that giveth honor to a fool.

9 חוח עלה ביד-שכור ומשל בפי כסילים

[As] a thorn goeth up into the hand of a drunkard, so [is] a parable in the mouth of fools.

10 רב מחולל-כל ושכר כסיל ושכר עברים

The great [God] that formed all [things] both rewardeth the fool, and rewardeth transgressors.

11 ככלב שב על-קאו-- כסיל שונה באולתו

As a dog returneth to his vomit, [so] a fool returneth to his folly.

12 ראית--איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו

Seest thou a man wise in his own conceit? [there is] more hope of a fool than of him.

13 אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות

The slothful [man] saith, [There is] a lion in the way; a lion [is] in the streets.

14 הדלת תסוב על-צירה ועצל על-מטתו

[As] the door turneth upon its hinges, so [doth] the slothful upon his bed.

15 טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל-פיו

The slothful hideth [his] hand in [his] bosom; it grieveth him to bring it again to his mouth.

16 חכם עצל בעיניו-- משבעה משיבי טעם

The sluggard [is] wiser in his own conceit than seven men that can render a reason.

17 מחזיק באזני-כלב-- עבר מתעבר על-ריב לא-לו

He that passeth by, [and] meddleth with strife [belonging] not to him, [is like] one that taketh a dog by the ears.

18 כמתלהלה הירה זקים-- חצים ומות

As a mad [man] who casteth fire-brands, arrows, and death,

19 כן-איש רמה את-רעהו ואמר הלא-משחק אני

So [is] the man [that] deceiveth his neighbor, and saith, Am not I in sport?

20 באפס עצים תכבה-אש ובאין נרגן ישתק מדון

Where no wood is, [there] the fire goeth out: so where [there is] no tale-bearer, the strife ceaseth.

21 פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב

[As] coals [are] to burning coals, and wood to fire; so [is] a contentious man to kindle strife.

22 דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן

The words of a tale-bearer [are] as wounds, and they go down into the innermost parts of the belly.

23 כסף סיגים מצפה על-חרש-- שפתים דלקים ולב-רע

Burning lips and a wicked heart [are like] a potsherd covered with silver dross.

24 בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה

He that hateth dissembleth with his lips, and layeth up deceit within him;

25 כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו כי שבע תועבות בלבו

When he speaketh fair, believe him not: for [there are] seven abominations in his heart.

26 תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל

[Whose] hatred is covered by deceit, his wickedness shall be shown before the [whole] congregation.

27 כרה-שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב

Whoever diggeth a pit shall fall into it: and he that rolleth a stone, it will return upon him.

28 לשון-שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה

A lying tongue hateth [those that are] afflicted by it; and a flattering mouth worketh ruin.