מִשְׁלֵי 26
| כשלג בקיץ--וכמטר בקציר כן לא-נאוה לכסיל כבוד | 1 |
As the snowe in the sommer, and as the raine in the haruest are not meete, so is honour vnseemely for a foole.
| כצפור לנוד כדרור לעוף-- כן קללת חנם לא (לו) תבא | 2 |
As the sparowe by flying, and the swallow by flying escape, so the curse that is causeles, shall not come.
| שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים | 3 |
Vnto the horse belongeth a whip, to the asse a bridle, and a rod to the fooles backe.
| אל-תען כסיל כאולתו פן-תשוה-לו גם-אתה | 4 |
Answer not a foole according to his foolishnes, least thou also be like him.
| ענה כסיל כאולתו פן-יהיה חכם בעיניו | 5 |
Answere a foole according to his foolishnes, least he be wise in his owne conceite.
| מקצה רגלים חמס שתה-- שלח דברים ביד-כסיל | 6 |
He that sendeth a message by the hand of a foole, is as he that cutteth off the feete, and drinketh iniquitie.
| דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים | 7 |
As they that lift vp the legs of the lame, so is a parable in a fooles mouth.
| כצרור אבן במרגמה-- כן-נותן לכסיל כבוד | 8 |
As the closing vp of a precious stone in an heape of stones, so is he that giueth glory to a foole.
| חוח עלה ביד-שכור ומשל בפי כסילים | 9 |
As a thorne standing vp in the hand of a drunkard, so is a parable in the mouth of fooles.
| רב מחולל-כל ושכר כסיל ושכר עברים | 10 |
The excellent that formed all things, both rewardeth the foole and rewardeth the transgressers.
| ככלב שב על-קאו-- כסיל שונה באולתו | 11 |
As a dog turneth againe to his owne vomit, so a foole turneth to his foolishnes.
| ראית--איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו | 12 |
Seest thou a man wise in his owne conceite? more hope is of a foole then of him.
| אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות | 13 |
The slouthfull man sayth, A lyon is in the way: a lyon is in the streetes.
| הדלת תסוב על-צירה ועצל על-מטתו | 14 |
As the doore turneth vpon his hinges, so doeth the slouthfull man vpon his bed.
| טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל-פיו | 15 |
The slouthfull hideth his hand in his bosome, and it grieueth him to put it againe to his mouth.
| חכם עצל בעיניו-- משבעה משיבי טעם | 16 |
The sluggard is wiser in his owne conceite, then seuen men that can render a reason.
| מחזיק באזני-כלב-- עבר מתעבר על-ריב לא-לו | 17 |
He that passeth by and medleth with the strife that belongeth not vnto him, is as one that taketh a dog by the eares.
| כמתלהלה הירה זקים-- חצים ומות | 18 |
As he that faineth himselfe mad, casteth fire brands, arrowes, and mortall things,
| כן-איש רמה את-רעהו ואמר הלא-משחק אני | 19 |
So dealeth the deceitfull man with his friend and sayth, Am not I in sport?
| באפס עצים תכבה-אש ובאין נרגן ישתק מדון | 20 |
Without wood the fire is quenched, and without a talebearer strife ceaseth.
| פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב | 21 |
As ye cole maketh burning coles, and wood a fire, so the contentious man is apt to kindle strife.
| דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן | 22 |
The wordes of a tale bearer are as flatterings, and they goe downe into the bowels of the belly.
| כסף סיגים מצפה על-חרש-- שפתים דלקים ולב-רע | 23 |
As siluer drosse ouerlayde vpon a potsheard, so are burning lips, and an euill heart.
| בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה | 24 |
He that hateth, will counterfaite with his lips, but in his heart he layeth vp deceite.
| כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו כי שבע תועבות בלבו | 25 |
Though he speake fauourably, beleeue him not: for there are seuen abominations in his heart.
| תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל | 26 |
Hatred may be couered by deceite: but the malice thereof shall be discouered in the congregation.
| כרה-שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב | 27 |
He that diggeth a pit shall fall therein, and he that rolleth a stone, it shall returne vnto him.
| לשון-שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה | 28 |
A false tongue hateth the afflicted, and a flattering mouth causeth ruine.
