מִשְׁלֵי 26

1 כשלג בקיץ--וכמטר בקציר כן לא-נאוה לכסיל כבוד

As snow in summer, and as rain in harvest, so honour beseemeth not a fool.

2 כצפור לנוד כדרור לעוף-- כן קללת חנם לא (לו) תבא

As the sparrow for flitting about, as the swallow for flying, so a curse undeserved shall not come.

3 שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים

A whip for the horse, a bridle for the ass, and a rod for the back of fools.

4 אל-תען כסיל כאולתו פן-תשוה-לו גם-אתה

Answer not a fool according to his folly, lest thou also be like unto him.

5 ענה כסיל כאולתו פן-יהיה חכם בעיניו

Answer a fool according to his folly, lest he be wise in his own eyes.

6 מקצה רגלים חמס שתה-- שלח דברים ביד-כסיל

He that sendeth a message by the hand of a fool cutteth off [his own] feet, [and] drinketh damage.

7 דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים

The legs of the lame hang loose; so is a proverb in the mouth of fools.

8 כצרור אבן במרגמה-- כן-נותן לכסיל כבוד

As a bag of gems in a stoneheap, so is he that giveth honour to a fool.

9 חוח עלה ביד-שכור ומשל בפי כסילים

[As] a thorn goeth up into the hand of a drunkard, so is a proverb in the mouth of fools.

10 רב מחולל-כל ושכר כסיל ושכר עברים

A master roughly worketh every one: he both hireth the fool and hireth passers-by.

11 ככלב שב על-קאו-- כסיל שונה באולתו

As a dog turneth back to its vomit, [so] a fool repeateth his folly.

12 ראית--איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו

Hast thou seen a man wise in his own eyes? There is more hope of a fool than of him.

13 אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות

The sluggard saith, There is a fierce lion in the way; a lion is in the midst of the streets!

14 הדלת תסוב על-צירה ועצל על-מטתו

[As] the door turneth upon its hinges, so the sluggard upon his bed.

15 טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל-פיו

The sluggard burieth his hand in the dish: it wearieth him to bring it again to his mouth.

16 חכם עצל בעיניו-- משבעה משיבי טעם

A sluggard is wiser in his own eyes than seven [men] that answer discreetly.

17 מחזיק באזני-כלב-- עבר מתעבר על-ריב לא-לו

He that passing by vexeth himself with strife belonging not to him, is [like] one that taketh a dog by the ears.

18 כמתלהלה הירה זקים-- חצים ומות

As a madman who casteth firebrands, arrows, and death,

19 כן-איש רמה את-רעהו ואמר הלא-משחק אני

so is a man that deceiveth his neighbour, and saith, Am I not in sport?

20 באפס עצים תכבה-אש ובאין נרגן ישתק מדון

Where no wood is, the fire goeth out; and where there is no talebearer, the contention ceaseth.

21 פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב

[As] coals for hot coals, and wood for fire, so is a contentious man to inflame strife.

22 דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן

The words of a talebearer are as dainty morsels, and they go down into the innermost parts of the belly.

23 כסף סיגים מצפה על-חרש-- שפתים דלקים ולב-רע

Ardent lips, and a wicked heart, are [as] an earthen vessel overlaid with silver dross.

24 בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה

He that hateth dissembleth with his lips, but he layeth up deceit within him:

25 כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו כי שבע תועבות בלבו

when his voice is gracious, believe him not, for there are seven abominations in his heart.

26 תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל

Though [his] hatred is covered by dissimulation, his wickedness shall be made manifest in the congregation.

27 כרה-שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב

Whoso diggeth a pit shall fall therein; and he that rolleth a stone, it shall return upon him.

28 לשון-שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה

A lying tongue hateth those that are injured by it, and a flattering mouth worketh ruin.