מִשְׁלֵי 26
| כשלג בקיץ--וכמטר בקציר כן לא-נאוה לכסיל כבוד | 1 |
Like snow in summer, and as rain in harvest, so honor is not fitting for a fool.
| כצפור לנוד כדרור לעוף-- כן קללת חנם לא (לו) תבא | 2 |
Like a fluttering sparrow, like a darting swallow, so the undeserved curse does not come to rest.
| שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים | 3 |
A whip is for the horse, a bridle for the donkey, and a rod for the back of fools!
| אל-תען כסיל כאולתו פן-תשוה-לו גם-אתה | 4 |
Do not answer a fool according to his folly, lest you also be like him.
| ענה כסיל כאולתו פן-יהיה חכם בעיניו | 5 |
Answer a fool according to his folly, lest he be wise in his own eyes.
| מקצה רגלים חמס שתה-- שלח דברים ביד-כסיל | 6 |
One who sends a message by the hand of a fool is cutting off feet and drinking violence.
| דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים | 7 |
Like the legs of the lame that hang loose, so is a parable in the mouth of fools.
| כצרור אבן במרגמה-- כן-נותן לכסיל כבוד | 8 |
As one who binds a stone in a sling, so is he who gives honor to a fool.
| חוח עלה ביד-שכור ומשל בפי כסילים | 9 |
Like a thorn bush that goes into the hand of a drunkard, so is a parable in the mouth of fools.
| רב מחולל-כל ושכר כסיל ושכר עברים | 10 |
As an archer who wounds all, so is he who hires a fool or he who hires those who pass by.
| ככלב שב על-קאו-- כסיל שונה באולתו | 11 |
As a dog that returns to his vomit, so is a fool who repeats his folly.
| ראית--איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו | 12 |
Do you see a man wise in his own eyes? There is more hope for a fool than for him.
| אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות | 13 |
The sluggard says, “There is a lion in the road! A fierce lion roams the streets!”
| הדלת תסוב על-צירה ועצל על-מטתו | 14 |
As the door turns on its hinges, so does the sluggard on his bed.
| טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל-פיו | 15 |
The sluggard buries his hand in the dish. He is too lazy to bring it back to his mouth.
| חכם עצל בעיניו-- משבעה משיבי טעם | 16 |
The sluggard is wiser in his own eyes than seven men who answer with discretion.
| מחזיק באזני-כלב-- עבר מתעבר על-ריב לא-לו | 17 |
Like one who grabs a dog’s ears is one who passes by and meddles in a quarrel not his own.
| כמתלהלה הירה זקים-- חצים ומות | 18 |
Like a madman who shoots torches, arrows, and death,
| כן-איש רמה את-רעהו ואמר הלא-משחק אני | 19 |
is the man who deceives his neighbor and says, “Am I not joking?”
| באפס עצים תכבה-אש ובאין נרגן ישתק מדון | 20 |
For lack of wood a fire goes out. Without gossip, a quarrel dies down.
| פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב | 21 |
As coals are to hot embers, and wood to fire, so is a contentious man to kindling strife.
| דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן | 22 |
The words of a whisperer are as dainty morsels, they go down into the innermost parts.
| כסף סיגים מצפה על-חרש-- שפתים דלקים ולב-רע | 23 |
Like silver dross on an earthen vessel are the lips of a fervent one with an evil heart.
| בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה | 24 |
A malicious man disguises himself with his lips, but he harbors evil in his heart.
| כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו כי שבע תועבות בלבו | 25 |
When his speech is charming, do not believe him, for there are seven abominations in his heart.
| תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל | 26 |
His malice may be concealed by deception, but his wickedness will be exposed in the assembly.
| כרה-שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב | 27 |
Whoever digs a pit shall fall into it. Whoever rolls a stone, it will come back on him.
| לשון-שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה | 28 |
A lying tongue hates those it hurts; and a flattering mouth works ruin.
