מִשְׁלֵי 26
| כשלג בקיץ--וכמטר בקציר כן לא-נאוה לכסיל כבוד | 1 |
As snow in summer, and as rain in harvest, so honor is not seemly for a fool.
| כצפור לנוד כדרור לעוף-- כן קללת חנם לא (לו) תבא | 2 |
As the sparrow in her wandering, as the swallow in her flying, so the curse that is causeless does not alight.
| שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים | 3 |
A whip for the horse, a bridle for the donkey, and a rod for the back of fools.
| אל-תען כסיל כאולתו פן-תשוה-לו גם-אתה | 4 |
Answer not a fool according to his folly, lest thou also be like to him.
| ענה כסיל כאולתו פן-יהיה חכם בעיניו | 5 |
Answer a fool according to his folly, lest he be wise in his own conceit.
| מקצה רגלים חמס שתה-- שלח דברים ביד-כסיל | 6 |
He who sends a message by the hand of a fool cuts off the feet, and drinks injury.
| דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים | 7 |
The legs of a lame man hang loose. So is a proverb in the mouth of fools.
| כצרור אבן במרגמה-- כן-נותן לכסיל כבוד | 8 |
As he who binds a stone in a sling, so is he who gives honor to a fool.
| חוח עלה ביד-שכור ומשל בפי כסילים | 9 |
As a thorn that goes up into the hand of a drunkard, so is a proverb in the mouth of fools.
| רב מחולל-כל ושכר כסיל ושכר עברים | 10 |
As an archer who wounds all, so is he who hires a fool, and he who hires those who pass by.
| ככלב שב על-קאו-- כסיל שונה באולתו | 11 |
As a dog who returns to his vomit, is a fool who repeats his folly.
| ראית--איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו | 12 |
See thou a man wise in his own conceit? There is more hope for a fool than of him.
| אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות | 13 |
The sluggard says, There is a lion in the way; a lion is in the streets.
| הדלת תסוב על-צירה ועצל על-מטתו | 14 |
The door turns upon its hinges, so does the sluggard upon his bed.
| טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל-פיו | 15 |
The sluggard buries his hand in the dish. It wearies him to bring it again to his mouth.
| חכם עצל בעיניו-- משבעה משיבי טעם | 16 |
The sluggard is wiser in his own conceit than seven men who can render a reason.
| מחזיק באזני-כלב-- עבר מתעבר על-ריב לא-לו | 17 |
He who passes by, and meddles with strife not his, is like he who takes a dog by the ears.
| כמתלהלה הירה זקים-- חצים ומות | 18 |
As a madman who casts firebrands, arrows, and death,
| כן-איש רמה את-רעהו ואמר הלא-משחק אני | 19 |
so is the man who deceives his neighbor, and says, Am I not in sport?
| באפס עצים תכבה-אש ובאין נרגן ישתק מדון | 20 |
For lack of wood the fire goes out, and where there is no whisperer, contention ceases.
| פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב | 21 |
As coals are to hot embers, and wood to fire, so is a contentious man to inflame strife.
| דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן | 22 |
The words of a whisperer are as dainty morsels, and they go down into the innermost parts.
| כסף סיגים מצפה על-חרש-- שפתים דלקים ולב-רע | 23 |
Fervent lips and a wicked heart are an earthen vessel overlaid with silver dross.
| בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה | 24 |
He who hates masquerades with his lips, but he lays up deceit within him.
| כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו כי שבע תועבות בלבו | 25 |
When he speaks graciously, believe him not, for there are seven abominations in his heart.
| תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל | 26 |
Though his hatred cover itself with guile, his wickedness shall be openly shown before the assembly.
| כרה-שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב | 27 |
He who digs a pit shall fall in it, and he who rolls a stone, it shall return upon him.
| לשון-שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה | 28 |
A lying tongue hates those whom it has wounded, and a flattering mouth works ruin.
