מִשְׁלֵי 26
| כשלג בקיץ--וכמטר בקציר כן לא-נאוה לכסיל כבוד | 1 |
Som Sne om Somren og Regn Høsten så lidt hører Ære sig til for en Tåbe.
| כצפור לנוד כדרור לעוף-- כן קללת חנם לא (לו) תבא | 2 |
Som en Spurv i Fart, som en Svale i Flugt så rammer ej Banden mod sagesløs Mand.
| שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים | 3 |
Svøbe for Hest, Bidsel for Æsel og Ris for Tåbers Ryg.
| אל-תען כסיל כאולתו פן-תשוה-לו גם-אתה | 4 |
Svar ej Tåben efter hans Dårskab, at ikke du selv skal blive som han.
| ענה כסיל כאולתו פן-יהיה חכם בעיניו | 5 |
Svar Tåben efter hans Dårskab, at han ikke skal tykkes sig viis.
| מקצה רגלים חמס שתה-- שלח דברים ביד-כסיל | 6 |
Den afhugger Fødderne og inddrikker Vold, som sender Bud ved en Tåbe.
| דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים | 7 |
Slappe som den lammes Ben er Ordsprog i Tåbers Mund.
| כצרור אבן במרגמה-- כן-נותן לכסיל כבוד | 8 |
Som en, der binder Stenen fast i Slyngen, er den, der hædrer en Tåbe.
| חוח עלה ביד-שכור ומשל בפי כסילים | 9 |
Som en Tornekæp, der falder den drukne i Hænde, er Ordsprog i Tåbers Mund.
| רב מחולל-כל ושכר כסיל ושכר עברים | 10 |
Som en Skytte, der sårer enhver, som kommer, er den, der lejer en Tåbe og en drukken.
| ככלב שב על-קאו-- כסיל שונה באולתו | 11 |
Som en Hund, der vender sig om til sit Spy, er en Tåbe, der gentager Dårskab.
| ראית--איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו | 12 |
Ser du en Mand, der tykkes sig viis, for en Tåbe er der mere Håb end for ham.
| אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות | 13 |
Den lade siger: "Et Rovdyr på Vejen, en Løve ude på Torvene!"
| הדלת תסוב על-צירה ועצל על-מטתו | 14 |
Døren drejer sig på sit Hængsel, den lade på sit Leje.
| טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל-פיו | 15 |
Den lade rækker til Fadet, men gider ikke føre Hånden til Munden.
| חכם עצל בעיניו-- משבעה משיבי טעם | 16 |
Den lade tykkes sig større Vismand end syv, der har kloge Svar.
| מחזיק באזני-כלב-- עבר מתעבר על-ריב לא-לו | 17 |
Den griber en Hund i Øret, som blander sig i uvedkommende Strid.
| כמתלהלה הירה זקים-- חצים ומות | 18 |
Som en vanvittig Mand, der udslynger Gløder, Pile og Død,
| כן-איש רמה את-רעהו ואמר הלא-משחק אני | 19 |
er den, der sviger sin Næste og siger: "Jeg spøger jo kun."
| באפס עצים תכבה-אש ובאין נרגן ישתק מדון | 20 |
Er der intet Brænde, går Ilden ud, er der ingen Bagtaler, stilles Trætte.
| פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב | 21 |
Trækul til Gløder og Brænde til Ild og trættekær Mand til at optænde Kiv.
| דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן | 22 |
Bagtalerens Ord er som Lækkerbidskener, de synker dybt i Legemets Kamre.
| כסף סיגים מצפה על-חרש-- שפתים דלקים ולב-רע | 23 |
Som Sølvovertræk på et Lerkar er ondsindet Hjerte bag glatte Læber.
| בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה | 24 |
Avindsmand hykler med Læben, i sit Indre huser han Svig;
| כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו כי שבע תועבות בלבו | 25 |
gør han Røsten venlig, tro ham dog ikke, thi i hans Hjerte er syvfold Gru.
| תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל | 26 |
Den, der dølger sit Had med Svig, hans Ondskab kommer frem i Folkets Forsamling.
| כרה-שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב | 27 |
I Graven, man graver, falder man selv, af Stenen, man vælter, rammes man selv.
| לשון-שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה | 28 |
Løgnetunge giver mange Hug, hyklersk Mund volder Fald.
